ע"פ 8805/14 זלמן כהן נ' ,מדינת ישראל ואח'

 השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' כהן) בת"פ 55271-09-11, בגדרו הורשע המערער בביצוע ארבע עבירות של מעשים מגונים בקטינים ובעבירה של הדחה בחקירה בדרך של איומים (הכרעת דין מיום 8.7.2014), ונגזרו עליו 9 שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי בסך 25,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים (גזר דין מיום 18.11.2014).

רקע

1. הרשעתו של המערער בביצוע עבירות מין היא חלק ממסכת נטענת של פגיעות מיניות בילדים שהתרחשו בשכונת נחלאות בירושלים. מדובר באירועים רבים במשך תקופה ממושכת, בהם נפגעו ילדי השכונה על-ידי מספר פוגעים. חמשת האירועים המתוארים בכתב האישום הם חלק קטן ממסכת אירועים זו. בפרשה היו מעורבים חשודים נוספים ובמסגרת החקירה נחקרו עשרות ילדים, אך לבסוף הוגשו בפרשה רק שלושה כתבי אישום: נגד המערער, נגד בנימין סץ (להלן: סץ) ונגד בן ציון פרי משלנו (להלן: פרי משלנו). כבר כעת ייאמר, כי פרי משלנו זוכה מהאישומים שייוחסו לו (תפ"ח (י-ם) 40709-08-11‏ ‏מדינת ישראל נ' פרי משלנו (7.11.2013) (להלן: עניין פרי משלנו)), ולעומתו סץ הורשע בביצוע עבירות המין החמורות שייוחסו לו (למעט אישום אחד) ונגזרו עליו 15 שנות מאסר בפועל. המדינה לא ערערה על זיכויו של פרי משלנו, וערעורו של סץ על ההרשעה ועל חומרת העונש – נדחה (ע"פ 4583/13 ‏סץ נ' מדינת ישראל (21.9.2015) (להלן: עניין סץ)).

כתב האישום

2. נגד המערער הוגש כתב אישום ובו מתוארים חמישה אירועים, שבגינם יוחסו לו שלוש עבירות של מעשים מגונים בקטינים שטרם מלאו להם 16 שנה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ובנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין; וכן עבירה של הדחה בחקירה בדרך של איומים, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

3. על פי כתב האישום, בשנת 2009 היה המערער שותף לביצוע מעשים מגונים על-ידי אדם אחר. אותו אדם הורה למספר ילדים ששהו בביתו, ובהם הקטינה ד' (ילידת 2003), לשכב עירומים ולפסק את רגליהם שוב ושוב. המערער צפה באדם האחר ובילדים לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיני (אירוע זה יכונה להלן: האירוע הראשון).

4. במקרה נוסף, במהלך שנת 2010, הורה המערער לקטין י' (יליד 2001) ולאחיו להגיע לביתו. המערער התפשט והורה לי' להתפשט, ולאחר שנענה בסירוב – סטר המערער ל-י', ו-י' התפשט. המערער הורה ל-י' לגעת באיבר המין שלו (של המערער), ו-י' ציית. לאחר מכן צבט המערער את איבר מינו של י' במשך כחצי דקה. י' ניסה להימלט מביתו של המערער אך המערער הורה לו לשכב על המיטה כשפניו כלפי מטה. רק לאחר דקות ארוכות הורה לו המערער להתלבש, ו-י' ברח מהבית (אירוע זה יכונה להלן: האירוע השני).

5. בשנת 2010 הגיע י' לביתו של פרי משלנו. בבית שהו פרי משלנו, אנשים נוספים, ומספר קטינים – בנות ובנים. המערער והאחרים הורו לילדים להסתדר בזוגות, ו-י' נכנס עם הקטינה שר' לאחד החדרים כפי שהורו לו. המערער איים על השניים כי יכה אותם אם לא יצייתו, והורה להם להתפשט, לגעת באיברי המין אחד של השניה, ולשכב זה על זו. השניים עשו כדבריו של המערער, בעודו אוחז במצלמה שכוונה לעבר הילדים ואוסר עליהם לשוחח. לאחר מכן איים המערער על י' ו-שר', באמצעות אקדח צעצוע, כי לא כדאי שיספרו להוריהם על האירוע וכי ילדים שסיפרו זאת – נהרגו. המערער הורה לשניים להתלבש ולעזוב את המקום, וכך היה (אירוע זה יכונה להלן: האירוע השלישי).