ע"פ 8773/13 פלוני (קטין) ואח' נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ח' סלוטקי – סג"נ, והשופטים מ' לוי ו-א' חזק) בתפ"ח 42174-11-12 מיום 13.11.2013, במסגרתו נגזר על מערער 1 עונש של תשע וחצי שנות מאסר בפועל ועל מערער 2 עונש של אחד עשרה וחצי שנות מאסר בפועל. נוסף על כך הוטל מאסר מותנה בן שנתיים על כל אחד מן המערערים שלא יעבור למשך שלוש שנים כל עבירה מסוג פשע.

כתב האישום

2. המערערים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירה לפי סעיף 5 בצירוף סעיף 9א(2)(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, ועבירה של ניסיון לייצוא סמים, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערערים הם תושבי סיני שבמצרים ובמועד הרלוונטי לכתב האישום לא החזיקו בידיהם היתר כדין להיכנס ולשהות בישראל. המערער 2 נפגש עם אדם בשם סוילם עודה שהוא תושב סיני שבמצרים (להלן: סוילם), ושניהם סיכמו כי המערער 2 יסתנן לישראל, שם ייפגש עם אזרח ישראלי ויקבל ממנו שני שקים המכילים סם מסוכן מסוג הרואין עבור סוילם וייצא את הסם למצריים תמורת תשלום של 4,000 דולר. במסגרת זו, המערער 2 פנה למערער 1 כדי להצטרף אליו לקשר תמורת תשלום של 2,000 דולר והמערער 1 הסכים. ביום 30.10.2012 הסתננו המערערים שלא כדין לישראל, וכל אחד מהם קיבל שק אותו היה אמור להעביר למצרים, לידי סוילם. משקלם הכולל של השקים היה כ-42 ק"ג. בשלב מסוים, בעת שהמערערים נעו לעבר הגבול, ובטרם חצו אותו, הבחינו בהם חיילים והם נעצרו והסם נתפס.

גזר דינו של בית המשפט המחוזי

3. הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש, והמערערים הופנו לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינם. התסקירים הונחו בפני בית המשפט המחוזי:

           בעניינו של מערער 1, יליד 1994, צוין כי מדובר בצעיר בן למשפחה קשת יום כאשר הנטל של פרנסת המשפחה מוטל עליו. שירות המבחן התרשם כי נסיבות חייו הן שהביאו אותו לביצוע העבירה. צוין עוד כי המערער מבין את חומרת העבירה והשלכותיה, וכי הסיכוי שישוב לבצעה נמוך ביותר. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו משום שמדובר בתושב זר, ואולם ציין כי מצבו עקב המעצר הוא קשה וביקש להתחשב בכך.

           בעניינו של מערער 2, יליד 1992, צוין כי הוא בעל יכולות קוגניטיביות ומילוליות נמוכות וכי הוא מתקשה להתנהל באופן עצמאי ונוטה להשפעת הסובבים אותו. המערער 2 שיתף את קצין המבחן בכך שהוא השלים שתי שנות לימוד בלבד ואינו יודע לקרוא ולכתוב. כן סיפר כי הוא היה מעורב בתאונת דרכים בה נפגע בראשו ומאז הוא סובל ממצב רוח ירוד וקשיי זיכרון. ביחס לעבירה, שירות המבחן התרשם כי מניעיו של המערער 2 היו כלכליים וכי הוא ביטא קושי לבחון את התנהגותו במונחים של אחריות ופגיעה באחר. שירות המבחן המליץ כי יוטל עליו עונש מוחשי ומרתיע כדי שיהווה עבורו מסר חד משמעי ביחס לחומרת מעשיו.