ע"פ 8465/15 - ח' ואח' ג'קי בן זקן נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשתו של המערער להתיר את יציאתו מן הארץ החל מיום 14.7.2016 ועד ליום 24.7.2016.

2. ביום 5.9.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן) את המערער, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובביצוע 7 עבירות של השפעה בתרמית על שערי ניירות ערך (ת"פ 4312-10-13). עובדות כתב האישום אשר הוגש נגד המערער ונגד 5 נאשמים נוספים ושעל בסיסו הורשע המערער מפורטות בהרחבה בפסקאות 4-2 להחלטתו של השופט ס' ג'ובראן מיום 2.2.2016 בתיק זה, במסגרתה הורה לעכב את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער עד להכרעה בערעור, ולענייננו אין צורך לפרטן שוב.

           ביום 8.11.2015 גזר בית משפט קמא על המערער עונש מאסר בן 54 חודשים, מתוכם 36 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירה מן העבירות בהן הורשע וכן כל עבירה לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. בנוסף, הוטל על המערער לשלם קנס בסך 250,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו.

3. המערער הגיש ערעור לבית משפט זה על פסק הדין, אשר הדיון בו קבוע ליום 25.7.2016, יום אחד לאחר המועד שבו מבקש המערער לשוב ארצה. יצוין כי גם המדינה הגישה ערעור המתייחס לגובה הקנס שהושת על המערער, הקבוע לדיון באותו מועד.

4. בד בבד עם הגשת הודעת הערעור, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט קמא. כאמור לעיל, ביום 2.2.2016 הורה השופטג'ובראן על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער עד להכרעה בערעור, תוך שהערבויות ותנאי השחרור אשר נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, ובהם צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון, יוסיפו לעמוד בעינם.

5. כעת מונחת לפני בקשתו של המערער להתיר את יציאתו לברצלונה שבספרד החל מיום 14.7.2016 ועד ליום 24.7.2016, וזאת, לפי הנטען, על מנת שיוכל לקחת חלק במו"מ של חברת הנדל"ן בה הינו שותף פעיל ונציג קבוצת המשקיעים הישראליים. לטענת המערער, המו"מ הינו בקשר ל"פרויקט מורכב בעל ערך רב, לו השלכות הרות גורל על עתיד החברה", ונוכחותו של המערער בברצלונה "אקוטית לשלבים הקריטיים בהם מצוי המו"מ כיום". המערער מדגיש כי הוא עמד בתנאים המגבילים שהוטלו עליו בבית משפט קמא וכי הוא יצא מן הארץ לאחר הרשעתו (ולפני גזירת דינו), כי מרכז חייו הוא בישראל וכי הוא נשוי ואב ל- 5 ילדים, אשר אחד מהם עתיד להתגייס בקרוב לשירות בצה"ל. לכן, טוען המערער, אין חשש מפני אי התייצבותו לריצוי עונש המאסר, ככל שערעורו יידחה. עוד טוען המערער, כי בית משפט זה (השופט נ' הנדל) התיר לנאשם אחר בפרשה (להלן: אלדר), אשר הורשע יחד עם המערער, לצאת מישראל לצורך נסיעת עסקים (בש"פ 7938/15 אלדר נ' מדינת ישראל (‏26.11.2015)).

6. המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיים "חשש אינהרנטי" מפני הימלטותו של המערער מהדין. נטען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכן מציינת המדינה כי תלוי ועומד נגד המערער הליך פלילי נוסף בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בו הוא מואשם בביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים (ת"פ 4637-12-15). עוד טוענת המדינה, כי קיימות בעניינו של המערער אינדיקציות לכך שיש לו את היכולת והאמצעים להעתיק את מרכז חייו אל מחוץ לישראל, מה גם שהוא הצהיר בראיונות לתקשורת על חוסר האמון שלו בערכאות השיפוטיות בארץ ועל כך ששקל לעזוב את הארץ עם משפחתו לאור ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. בנוסף, נטען כי המערער לא הצביע בבקשתו על צורך דחוף ומיוחד המצדיק את יציאתו מהארץ בשלב זה של ההליך. לטענת המדינה, המערער ציין כי נוכחותו בברצלונה דרושה לצורך ניהול עסקיו הנוגעים לפרויקט נדל"ן בעיר, אלא ש"בקשות קודמות של המערער לצאת מן הארץ נומקו דווקא בצורך של המערער לשנות בהדרגה את התנהלותו בקשר לפרויקט זה ממש, תוך שהמערער מצהיר שהוא מבין שהתנהלותו 'תאלץ להשתנות' לאור הכרעת הדין". נטען שהמערער אף יצא את הארץ מספר פעמים לאחר הרשעתו לצורך זה בדיוק, ומשכך חזקה עליו שהסדיר את עסקיו הנוגעים לפרויקט באופן שלא יצריך את יציאתו לברצלונה שוב. עוד נטען, כי במקום שהמערער יצא מן הארץ, ניתן להסתמך על חלופות טכנולוגיות שונות, כגון שיחות וידאו. כמו כן, המדינה טוענת כי נסיבות הבקשה דנן שונות באופן מהותי מנסיבות בקשתו של אלדר להתיר את יציאתו מן הארץ, וזאת, בין היתר, מאחר שאלדר הצהיר על כוונתו שלא לבקש את עיכוב ביצוע עונשו ואף ביקש להקדים ולהתייצב לריצוי העונש בסמוך לאחר שובו לארץ, וכן משום שניכר שבית המשפט התרשם כי אלדר מכיר בכך שעליו לשאת בעונשו. לחילופין וככל שייעתר בית המשפט לבקשה, עותרת המדינה להטלת ערובות משמעותיות נוספות על המערער למשך תקופת יציאתו.

7. בדיון לפני הפנה בא כוח המערער לנימוקי בקשתו שבכתב. כן ציין כי לאחר הרשעתו של המערער הוא יצא מהארץ מספר פעמים וכי אין להבחין בין השלב שלאחר הרשעה לשלב שלאחר מתן גזר הדין לענין התרת יציאה לחו"ל, וכי המבחן לענין זה הוא מבחן חיוניות היציאה לחו"ל. כן נטען, כי הפגישות המיועדות הן עם גורמי ממשל קטלוניים ועל כן אין אפשרות להגעתם לישראל, וכי המערער הוא שהיה בקשר עם גורמים אלה בעבר ועל כן נוכחותו חיונית. עוד נטען, כי תקופת המאסר שהושתה על המערער אינה ארוכה במידה המעוררת חשש ממשי להימלטות, וכי הערעור שהגיש המערער מתייחס גם להרשעה. אשר להצהרותיו באשר להעתקת מקום מגוריו לחו"ל, נטען ש"אין אדם נתפס בשעת צערו". לבסוף נטען, כי לשותפו העיקרי בפרשה שהורשע יחד אתו, אלדר, הותר לצאת מהארץ גם לאחר גזר הדין.

           בא כוח המדינה הפנה גם הוא לתגובה בכתב שהגיש, בה עמד על נימוקי התנגדות המדינה לבקשה, תוך דגש על כך שכבר הותר למערער לצאת מהארץ לאחר הרשעתו כדי להסדיר את ענייניו בפרויקט הנדל"ן המדובר בקטלוניה, וכי אין לקבל שלא קיים נציג אחר של קבוצת המשקיעים אשר יכול לייצגה בפגישות המיועדות עם גורמי הממשל. הוטעם עוד, כי בענייננו אין מדובר אך בחשש אינהרנטי להימלטות אלא שמדובר במי שיש לו האמצעים, המוטיבציה והכוונות להעתקת מרכז חייו לחו"ל, על פי הצהרותיו לתקשורת. לבסוף נטען, כי עניינו של המערער שונה מהותית מעניינו של אלדר, שכן אלדר ביקש לצאת פעם אחת בלבד להסדרת עסקיו בחו"ל תוך התחייבות שלא לבקש לצאת פעם נוספת; אלדר גם לא ביקש עיכוב ביצוע העונש ואף ביקש להקדים את התייצבותו לריצוי עונשו.