ע"פ 8002-13 בדארנה נ' מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

           מרוץ מכוניות בלתי חוקי הסתיים במותו של אחד המשתתפים. המערער, אשר נסע בעקבות המשתתפים וצפה במרוץ – הורשע בבית המשפט המחוזי חיפה, ת"פ 6144-07 (כב' השופטת ב' בר-זיו) בהריגה, לאחר שנקבע כי פגע במנוח וגרם למותו. בנוסף לכך הורשע בהפקרת המנוח. הערעור שלפנינו הוגש על הכרעת דין זו ועל גזר הדין, במסגרתו נגזרו על המערער ועל שני המשתתפים האחרים במרוץ שלוש שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי ופסילה מנהיגה למשך 20 שנים מיום השחרור מן המאסר.

רקע

1. בלילה אחד, בשלהי שנת 2005, נערך מרוץ מכוניות בו השתתפו שני כלי רכב (להלן: המרוץ). שני כלי רכב נוספים נסעו בעקבות המכוניות המתחרות כדי לצפות במרוץ, מבלי להשתתף בו. המערער, יליד שנת 1986, נסע באחד משני כלי הרכב העוקבים. במהלך המרוץ התהפכה מכוניתו של אחד ממשתתפי המרוץ והוטלה אל צד הדרך. המנוח, שישב במכונית זו, עף אל מרכז הכביש. על פי הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, כשראה המערער את המכונית ההפוכה בצד הדרך, כיבה את אורות רכבו והחל לנסוע במהירות מופרזת כדי להימלט מן המקום. זאת, למרות שראה אנשים המנופפים לו לעצור. בשלב זה דרס את המנוח למוות. לאחר נסיעה של מספר קילומטרים – ובעקבות הפצרותיהם של יתר יושבי הרכב ואיומו של אחד מהם – פנה לאחור וחזר למקום התאונה. הוא הוריד את יושבי הרכב, הסתובב שוב ונמלט מן המקום. עוד צוין בכתב האישום כי המערער קיים, מוקדם יותר באותו היום, מרוץ מכוניות שהסתיים ללא נפגעים.

           בגין מסכת זו הורשעו שני הנהגים שהשתתפו המרוץ – פאדי וראמי – והמערער בעבירות של הריגה, לפי סעיף 298 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977; סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ועבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לפי סעיפים 52 ו-51(4) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות), וסעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). המערער הורשע גם בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודה. פאדי הורשע גם בעבירה של סטייה מנתיב נסיעה, לפי סעיף 40 לתקנות. ראמי הורשע גם בעבירות של נהיגה ללא רשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה (בטעות צוין בפסק הדין כי מדובר בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה); עבירה של נהיגה ללא תעודת ביטוח בתוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; הטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק העונשין; ובהדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין. על שלושתם נגזרו העונשים האמורים לעיל.

           לשם השלמת התמונה, נתייחס לעניינם של פאדי וראמי. פאדי התחרה במרוץ ונהג ברכב שהתהפך. בעקבות התהפכות זו עף המנוח אל הכביש ונדרס למוות. פאדי לא הגיש ערעור על פסק הדין. המתחרה השני במרוץ, ראמי, הורשע בעבירת ההריגה על אף שלא היה כל מגע בין רכבו לרכב שבו נהג פאדי. נהיגתו אף לא השפיעה באופן ישיר על נהיגתו של פאדי. ראמי הגיש ערעור על הרשעתו בהריגה. ערעורו נשמע במאוחד עם הערעור דנן. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס, בין השאר, על פסק דינו של בית משפט זה בע"פ 9647/10 פלוני נ' מדינת ישראל (3.1.2013). בפסק הדין נקבע כי גם אם אין מגע או השפעה ישירה של נהג במרוץ מכוניות על אופן נהיגתו של נהג אחר המשתתף במרוץ, קיים קשר סיבתי משפטי בין השתתפותו במרוץ של נהג כזה לבין התוצאה – מותו של המנוח. בהתאם, ניתן להרשיעו בהריגה. בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בסוגיה זו התקבלה. עקב כך הדיון בערעור המאוחד של המערער ושל ראמי נדחה בהסכמתם. ביום 15.4.2015 ניתן פסק הדין בדיון הנוסף וההלכה בסוגיה זו נהפכה (ראו דנ"פ 404/13 פלוני נ' מדינת ישראל(15.4.2015) (להלן: דנ"פ פלוני)). לנוכח שינוי ההלכה, קבענו את עניינם של המערער ושל ראמי לדיון משלים, בו יתייחסו הצדדים להשפעת פסק הדיון בדנ"פ פלוני על עניינם. בעקבות הסכמת המדינה לזיכויו של ראמי מעבירת ההריגה, להפחתת תקופת מאסרו משלוש שנים לשנתיים ולהפחתת תקופת הפסילה שהושתה עליו מעשרים שנים לתריסר שנים – ניתן פסק הדין בערעורו (ראו ע"פ 2842/14 ראמי גנאיים נ' מדינת ישראל (4.5.2015)). הדיון שנקבע התקיים, אם כן, רק בעניינו של המערער, וערעור זה מתייחס אליו בלבד.

דיון והכרעה