ע"פ 7792/13 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' אמסטרדם), בת"פ 834-08-11, מיום 21.5.2013.

2. נגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו, במסגרת שני אישומים, שורה של עבירות מין בשלוש קטינות: ת.ש., מ.ש., ש.א., וכן במתלוננת בגירה, א.ל. (להלן: כתב האישום).

3. לאחר ניהול משפט הוכחות, הורשע המערער בביצוע עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, בקטינות מ.ש. ו-ת.ש., לפי סעיף 348(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (ריבוי עבירות), וזאת, במסגרת האישום הראשון. נוסף על כך, הורשע המערער בביצוע עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); וכן בביצוע עבירות של הטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית) (ריבוי עבירות), וזאת במתלוננת א.ל., במסגרת האישום השני. יצוין, כי המערער זוכה מן העבירות של מעשים מגונים כלפי הקטינה ש.א., שיוחסו לו בגדרי האישום הראשון.

4. בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 7 שנות מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו – 18.7.2011; ו-24 חודשי מאסר על-תנאי, לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שחרורו, עבירות לפי סעיפים 345 (ולא סעיף 245, כפי שנאמר בטעות על ידי בית משפט קמא – א.ש.), 347, או 348 עד 351 לחוק העונשין. כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים בסכום של 10,000 ₪ לכל אחת מן המתלוננות באישום הראשון (למעט ש.א.); וכן פיצוי ל-א.ל., בסכום של 5,000 ₪.

5. המערער, אשר בחר לייצג את עצמו בפנינו, אינו משלים עם הרשעתו בדין, ומכאן הערעור על הכרעת הדין. זה המקום לציין, כי המערער אינו משיג על גזר הדין שניתן בעניינו.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

6. בפתח כתב האישום נאמר, כי הקטינות ת.ש. ו-מ.ש. (ילידות 2001, ו-2003, בהתאמה) הן אחיות, וחברות של הקטינה ש.א. (ילידת 2004). שלושת הקטינות מתגוררות בסמוך למערער, בעיר --------. כתב האישום כולל שני אישומים המיוחסים למערער, אשר יפורטו להלן:

7. על פי עובדות האישום הראשון, בחודש מרץ 2011, במהלך חג הפורים, יצאה מ.ש. (אשר היתה כבת 8 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום) מבֵּיתה, בכדי לקנות ממתקים. בדרכה לחנות פגשה מ.ש. במערער, אשר ניגש אליה, ואמר לה: "בואי אני יביא לך ממתקים". המערער אחז בידה של מ.ש., והכניס אותה לדירתו, בעודו ממשיך להציע לה ממתקים. לאחר ש-מ.ש. נכנסה לדירתו, תפס המערער בידה בכוח, התיישב על כיסא, והושיב את מ.ש. על איבר מינו, כשגבה מופנה אליו. לאחר מכן, פתח המערער את מכנסיו, ותוך שהוא "מזמזם מנגינה", לפת בחוזקה את בטנה של מ.ש. באמצעות ידיו, העלה את חצאיתה כלפי מעלה, והוריד במקצת את הגרביונים שהיא לבשה לגופה. או אז, חיכך המערער את גופו בגופה של מ.ש. עד שהיא חשה "משהו רטוב וכואב", מבלי שהיתה לה אפשרות להשתחרר מלפיתתו, ועל אף שהיא אמרה לו "שזה לא צנוע". לאחר שהמערער שחרר את מ.ש. מלפיתתו, הוא נתן לה סוכריות (להלן: אירוע הממתקים) (למען הנוחות, אשתמש בכינויים בהם עשה שימוש בית משפט קמא, לתיאור האירועים השונים המפורטים בכתב האישום).