ע"פ 7791-01-17 חרחש נ' מדינת ישראל

 1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, שהוגשה בגדרו של ערעור על הכרעת דין וגזר דין שניתנו על ידי בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ) בת.פ. 41203-02-13.

1.  

2. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, עבירות של מרמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ולפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, עבירות של סיוע להתחמקות ממס לפי החוקים האמורים ושל מסירת דו"חות כוזבים בנסיבות מחמירות.

    

3. בית משפט השלום מצא כי בבעלות המערער היה עסק להשכרת מוניות שאותו ניהל והפעיל בעצמו ובאמצעות עובדים. המערער שרכש מוניות והכשירן לשימוש, ובמקביל רכש את הזכויות הציבוריות להפעלת המוניות, השכיר את המוניות ואת הזכות להפעלתן לנהגים תמורת דמי שכירות קבועים. בהכרעת הדין נקבע כי פעילות זו לא דווחה על ידי המערער ולא שולם המס המגיע מהרווחים שהפיק ממנה. לצד פעילות זו, כך נקבע, רשם המערער את נהגים כעובדים שכירים בעסקו ה'לגיטימי' שעל הכנסותיו כן דיווח, וכך ניכה שלא כדין מתוך הכנסותיו הוצאות שהוציא לכאורה לתשלום השכר, כאשר בפועל לא שולם לנהגים כל שכר אלא הם עצמם שילמו דמי שכירות עבור המוניות.

    

4. לקראת תום ההליך בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר דיוני (ר' פרוטוקול הדיון מיום 16.7.15). במסגרת ההסדר הדיוני הוגש כתב אישום מתוקן, שצורף לו והמערער הודה בחלקים נרחבים ממנו כאשר מה שנותר במחלוקת הוא הסכומים וכן סעיפי העבירה אך המסד העובדתי כפי שתואר לעיל ושיטות הפעולה (ברובד העובדתי שלהן) הפכו להיות בגדר עובדות מוסכמות.

    

5. כפי שציין בית משפט קמא בהכרעת הדין ובגזר הדין עיקר המחלוקת שנותר להכרעה נסב על היקף אחריות המערער לעבירות ועל היקף הכנסותיו של המערער מהעסק כאשר בית משפט קמא קבע כי מדובר בסכום של כ- 20 מיליון ₪. בכל הנוגע לשאלת אחריות המערער למעשים קבע בית משפט קמא לאחר ניתוח הראיות כי מהודעות המערער "עולה, באופן שאין ברור ממנו, כי הנאשם נמנע מלדווח על הכנסותיו באופן מכוון וכי הוציא לנהגים תלושי שכר פיקטיביים באופן מודע". הוא הטעים כי "הדבר היה על פי הנחיותיו של הנאשם ובידיעתו" (עמ' 6). אשר לאופן חישוב הסכומים אימץ בית משפט קמא את עמדת המשיבה ומצא אותה "עניינית, מדויקת והוגנת". חיזוק לעמדתו מצא בית משפט קמא בהליך תקיפת השומה שניהל המערער מול רשויות המס שם נדחו טענותיו.

    

6. לאחר שמיעת טענות הצדדים לעונש השית בית המשפט על המערער עונש של 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסכום של 750,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו.