פס"ד עקרוני בשאלת ניכוי ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת מאסר של נאשם

השופט ס' ג'ובראן:

1. מהו דינו של מעצר בפיקוח אלקטרוני לעניין ניכוי ימי מעצר מתקופת המאסר שהוטלה על אדם, בעקבות כניסתו לתוקף של החוק לפיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 (להלן: חוק פיקוח אלקטרוני)? זו השאלה המרכזית בערעור שלפנינו.

2. מדובר בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיא ר' לורך והשופטים צ' דותן ו-ע' וינברג-נוטוביץ) בתפ"ח 42240-03-14 מיום 8.10.2015, בגדרו הושת על המערער עונש של 40 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג פשע; 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג עוון; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון; ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

3. יצוין כבר עתה, כי במסגרת גזר דינו, בית המשפט המחוזי הורה כי מתקופת מאסרו של המערער תנוכה התקופה בה נמצא במעצר מאחורי סורג ובריח, אך לא ינוכה פרק הזמן בו שהה במעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

כתב האישום והכרעת הדין

4. ביום 13.4.2015, המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן בהתאמה: חוק העונשין ו-עבירת הגניבה); ומעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (להלן: עבירת מעשה הסדום).

5. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין המערער לבין המתלונן לא הייתה היכרות מוקדמת. בליל יום 17.3.2014, ניגש המערער אל המתלונן – שהיה קטין באותה תקופה – בעת שזה המתין בגפו לחברו בסמטה. לבקשתו של המערער כי יביא לו סיגריה, המתלונן השיב כי אין ברשותו סיגריה. בתגובה, המערער החל לחפש בכיסיו של המתלונן ונטל מהם, ללא רשות, טלפון נייד (להלן: הטלפון) וכרטיס בנקט השייכים למתלונן, וכן הסיר מצווארו שרשרת זהב (להלן: השרשרת). המערער דרש מהמתלונן כי ימסור לו את הקוד הסודי של כרטיס הבנקט, ונענה בשלילה. מיד לאחר מכן, המערער דרש מהמתלונן כי יבצע בו מין אוראלי. משסירב המתלונן לכך, המערער הפשיל את מכנסיו ותחתוניו, אחז במתלונן בחוזקה והורידו בכוח אל ברכיו, תוך שהוא מצמיד את איבר מינו לפניו. המתלונן התנגד וביקש מהמערער כי יעזוב אותו, אך המערער התעלם מתחינותיו והמשיך בניסיונותיו להחדיר את איבר מינו לפיו של המתלונן עד שהדבר עלה בידיו. בעקבות זאת, הקיא המתלונן. בשלב זה, המערער החזיר למתלונן את כרטיס הבנקט, ואז הפשיל בכוח את מכנסיו ותחתוניו של המתלונן. המערער ציין בפני המתלונן כי ישיב לו גם את שאר חפציו אם יאפשר לו להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלו, ובמקביל השיב את השרשרת לכיסו של המתלונן. לאחר מכן, ניסה מספר פעמים להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלו. בסיום האירוע, עזב המערער את המקום תוך שנטל עמו את הטלפון.

6. להשלמת התמונה העובדתית, יצוין כי המערער נעצר ביום 17.3.2014, והמשיבה הגישה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו במסגרת מ"ת 42283-03-14. ביום 20.4.2014 הורה בית המשפט המחוזי (השופט א' סטולר) על שחרורו של המערער לחלופת מעצר של מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, וביום 18.3.2015 הורה בית המשפט המחוזי (השופטת מ' ברק נבו), בהסכמת המשיבה, על הסרת הפיקוח האלקטרוני מעל המערער. מן האמור עולה, כי המערער שהה כחודש ימים במעצר מאחורי סורג ובריח, ועוד 332 ימים במעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי