ע"פ 7537/16

השופט ס' ג'ובראן:                                                                         

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברק נבו) בת"פ 16122-01-16 מיום 11.9.2016, במסגרתו הושת על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות, לרבות אלימות כלפי רכוש; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת רכוש, למעט כזו שכרוכה באלימות ולמעט לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קנס בסך של 1,500 ש"ח; ופיצוי כספי בסך 1,500 ש"ח לנפגעת העבירה. 

כתב האישום והכרעת הדין

2. המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.12.2015 בשעה 12:39 לערך, המערער הגיע רכוב על אופנוע לבנק הבינלאומי הראשון שברחוב הבנים 12 בעיר הוד השרון. המערער החנה את האופנוע בסמוך לבנק, ונכנס לבנק כשהוא לבוש במעיל, חבוש בקסדה, מרכיב משקפיים אטומים ומצויד בשקית. המערער התקרב לדלפק, ואמר לפקידה: "זה שוד, יש לי אקדח תביאי לי את הכסף". בתגובה לכך, הכניסה הפקידה לשקית סכום של 3,700 ש"ח. המערער נטל את השקית ועזב את המקום.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

3. ביום 11.9.2016 בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער. בגזר דינו, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, על הנסיבות הקשורות בביצועה ועל מדיניות הענישה הנהוגה. באשר לערכים החברתיים שנפגעו, בית המשפט המחוזי קבע כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי המערער הם הזכות לביטחון אישי ולשמירה על זכות הקניין, הגנה על שלום הציבור והגנה על שלומם ותחושת ביטחונם של העובדים בסניפי בנק, סניפי דואר ומקומות נוספים כדוגמתם – וכי ערכים אלה נפגעו במידה בינונית. עוד הטעים בית המשפט המחוזי כי חומרתה של עבירת שוד המתבצעת בסניף בנק לא מסתכמת בפגיעה כלכלית בלבד, כי אם גם בפגיעה בפקידי הבנק ובלקוחות הבנק, אשר חווים פחד בעת ביצוע העבירה. באשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, בית המשפט המחוזי התייחס, בין היתר, לתכנון שקדם לביצוע העבירה; לעובדה שהמערער פעל לבדו; לנזק, לרבות לנזק הכלכלי, שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; ולנזק הקונקרטי שנגרם – שכן אף שהמערער לא נשא אקדח בפועל, פקידת הבנק לא ידעה זאת וייתכן שהאימה שהטיל עליה גרמה לה לנזק נפשי ואף לנזק פיזי. זאת, בנוסף לנזק הכלכלי הישיר שנגרם לבנק, אשר כאמור עומד על 3,700 ש"ח. לאחר שסקר בהרחבה את הענישה בעבירות של שוד שנעברו אמצעות פתק או איום בשימוש בנשק – אך ללא מעורבות של נשק אמיתי, כאשר סכום הכסף שנשדד או של אלפי שקלים בודדים, בית המשפט המחוזי העמיד את מתחם הענישה ההולם בעניינו של המערער על בין 12 ל-42 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים נוספים.

4. על מנת לקבוע את העונש המתאים למערער, בית המשפט המחוזי לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער שאינן קשורות לביצוע העבירה. תחילה, בית המשפט המחוזי ציין כי בנסיבות המקרה דנן, אין הצדקה לחרוג ממתחם הענישה, לקולה או לחומרה. באשר לעונשו של המערער בתוך המתחם, בית המשפט המחוזי התחשב במספר נסיבות לקולה, וביניהן: נטילתו של המערער אחריות והודאתו בביצוע המעשה עוד בטרם שמיעת הוכחות; הפגיעה של העונש במערער, כמו גם הפגיעה הצפויה במשפחתו; ונסיבותיו האישיות של המערער, ובפרט הבעת חרטה על המעשה. עוד התייחס בית המשפט המחוזי לכך ששלוש ההרשעות הקודמות המופיעות ברישום הפלילי של המערער התיישנו. מנגד, בית המשפט המחוזי הדגיש את הצורך בהרתעה אישית של המערער וכן את הצורך בהרתעת הרבים מביצוע עבירות דומות, ומצא כי יש לתת משקל משמעותי לשיקולי ההרתעה והגמול בעניינו. אשר לרכיב הקנס, בית המשפט המחוזי התחשב בגובה הסכום שנשדד – ואשר טרם הוחזר, וכן במצבו הכלכלי של המערער. לנוכח כל האמור, בית המשפט המחוזי העמיד את עונשו של המערער קרוב למרכז מתחם הענישה שקבע, כאמור בפסקה 1 לעיל. מכאן הערעור שלפנינו.

הערעור

5. בערעורו, המערער טוען כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה – הן בקביעת מתחם הענישה ההולם והן במיקומו במסגרת המתחם, ומבקש מבית משפט זה להקל בעונשו. תחילה, המערער גורס כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי סוטה משמעותית ממדיניות הענישה הנהוגה, כאשר, לשיטתו, היה ראוי להעמיד את מתחם הענישה בעניינו על בין 12 ל-24 חודשי מאסר. בהמשך לכך, המערער מוסיף ומפנה לפסיקה של בית משפט זה, אשר לעמדתו מצביעה על כך שמתחם הענישה שנקבע בעניינו חורג לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת. המערער מוסיף וטוען כי פסקי הדין שעליהם התבסס בית המשפט המחוזי חמורים בנסיבותיהם מנסיבות המקרה דנן, כך שלדידו לא היה מקום להידרש אליהם במסגרת גזר הדין.