ע"פ 7488/14 אלאסד שיהאבאלדין נ' מדינת ישראל ואח'

 בקשת עיכוב ביצועו של רכיב הפיצויים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 23.9.14 בתפ"ח 35646-03-11 שניתן על-ידי ס' הנשיא ר' יפה-כ"ץ והשופטים א' ואגו וי' צלקובניק

א.             בקשה לעיכוב ביצועו של רכיב הפיצויים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ, והשופטים א' ואגו וי' צלקובניק) מיום 23.9.14 בתפ"ח 35646-03-11, שבגדרו הוטל על המבקש עונש מאסר עולם אשר אליו יצטבר עונש של 12 שנות מאסר, וכן הושת עליו פיצוי כספי בסך 200,000 ש"ח שישולם למשיב 2, ופיצוי בסך 130,000 למשיב 3. עניינה של הפרשה – עבירות רצח בכוונה תחילה וניסיון לרצח בהן הורשע המבקש, ועל הרשעתו הוא מערער.

רקע והליכים

ב.             הפרשה הטראגית עניינה סכסוך בין שתי משפחות בישוב לקיה ובפזורתו, ואירועי אלימות נמשכים, שהגיעו ביום 29.10.10 לכלל תקיפתם של הקרבנות על-ידי אלאסד זייד (שלימים נרצח אף הוא) והמבקש. כנקבע, זייד ירה במנוח רביע אבו עאמר והמבקש במשיב 3 ממאג'ד אבו עאמר.

ג.              בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש כמבצע בצוותא עם זייד, והשית עליו את העונשים המנויים מעלה.

הבקשה

ד.             עם הודעת הערעור (שנימוקיה טרם הוגשו נוכח חילופי ייצוג), הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע (מיום 6.11.2014), בגדרה נטען כי סיכויי הערעור טובים. לטענת המבקש, מכתב האישום עולה כי קשירת הקשר שנטענה בכתב האישום, נועדה כדי לפגוע בבני משפחת המנוח, ולאו דווקא להרוג. משכך – לפי הטענה – הכוונה להרוג נתגבשה אצל זייד בעת שנכנס לחנות בה הרג את רביע אבו עמאר ע"ה, אלא שהמבקש לא היה מודע לכוונה זו, וממילא לא נתגבשה אצלו הכוונה לרצוח את המנוח בעת שזייד ירה בו. אף לגבי המתלונן מאג'ד נטען, כי אין תשתית ראייתית בדבר כוונה להרוג אצל המבקש. המבקש טוען כי מסר הודיית שווא בשל לחץ החוקרים. 

ה.             נוכח האמור טוען המבקש, כי יתכן שיזוכה מחלק מן העבירות המיוחסות לו ויופחת סכום הפיצויים שהושת עליו, ועל כן מן הראוי לדחות את ביצועו של רכיב זה. כן מציין המבקש, כי הוא נעדר משאבים לשלם את הפיצויים וכי יש להישמר מפני ענישת משפחתו, שיהא עליה לספק כספים אלה במקומו.

ו.              בדיון טען עו"ד דותן למבקש, והוסיף כי נוכח סכסוך הדמים בין המשפחות, ככל שיזוכה המערער או תשונה הרשעתו ויופחתו הפיצויים, הנה על רקע הסכסוך הסיכויים להשבה נמוכים. המערער – כך נאמר – הוא המפרנס את המשפחה הסובלת ממצוקה, והעיכוב יאפשר למשפחה להתארגן לתשלום הפיצוי.

ז.              עו"ד סגלוביץ' טען למדינה, ומסר בשם המשיבים 3-2 כי הם מתנגדים לבקשה וסובלים מקשיים כלכליים. לדעת המדינה, כך נאמר, לא הוצגה תשתית לפיה לא יוכל המבקש להיפרע אם ישולמו כספים ואחר כך יזוכה, ופתוחה הדרך לפניה למרכז לגביית קנסות ולבקשת פריסה; המדינה, מכל מקום, סבורה כי ההרשעה בעקבות ההודאה מוצקת.