חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ע"פ 7138-15 פרופ' צוקרמן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו
:
| גרסת הדפסה
|
ע"פ בית המשפט העליון |
7138-15
3.11.2015 |
|
בפני השופטת: ד' ברק-ארז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: פרופ' דרור צוקרמן עו"ד ניר בחרי |
המשיב: יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו עו"ד אתי לוי |
| החלטה | |
- בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.10.2015 (עפ"א 3501-10-15, השופט ב' שגיא). בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי בקשה שהגיש המערער לעיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו מיום 24.8.2015 (תיק מספר 01-5484/15, השופט א' ברקאי), אשר אישרה צו הריסה מינהלי שהוצא כנגדו. הבקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה הוגשה לבית המשפט המחוזי בד בבד עם הערעור עליה.
- ערעור זה נסוב על צו הריסה מינהלי שמספרו 2014-0358, אשר הוצא כנגד המערער ביום 9.9.2014 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב-יפו (להלן: הוועדה המקומית). צו הריסה זה מורה למערער לפרק לוחות עץ שהותקנו על ידו בשטח משותף של בניין מגורים שבו יש למערער דירה. המערער עתר לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה לעכב את ביצועו של צו ההריסה המינהלי שהוצא בעניינו, ובמקביל לכך פנה לוועדה המקומית בבקשה לקבל היתר שיחול על הבנייה האמורה. בית המשפט לעניינים מקומיים קיבל את הבקשה והורה על עיכובו של צו ההריסה המינהלי עד ליום 12.1.2015. ביום 11.12.2014, ולאחר שבקשתו לקבלת היתר נדחתה על ידי הוועדה המקומית, פנה המערער לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להורות על ביטולו של צו ההריסה. בד בבד, הגיש המערער ערר לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה על ההחלטה לדחות את בקשתו להיתר. ביום 24.8.2015 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו של המערער להורות על ביטולו של צו ההריסה המינהלי. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע כי יש לדחות את הבקשה הן מאחר שהיא הוגשה באיחור, והן מאחר שהבנייה אכן חורגת מהיתר הבנייה הקיים. לכך הוסיף בית המשפט לעניינים מקומיים כי קבלת הבקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי תביא לאיונם של הליכי התכנון והבנייה.
- ביום 6.10.2015 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. בערעורו הוא טען כי הבנייה מושא צו ההריסה המינהלי נבנתה כדין וכי בקשתו לביטול הצו כלל לא הוגשה באיחור, כך שיש לקיים בה דיון. בהקשר זה העלה המערער טענות כנגד קביעות שונות – משפטיות ועובדתיות – בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים. ביום 19.10.2015 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המערער לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי, מבלי שקיים בה דיון במעמד הצדדים.
- בהחלטתי מיום 26.10.2015 נתבקש המשיב לעדכן האם הוא מסכים להחזרת עניינו של המערער לבית המשפט המחוזי על מנת שיקיים בו דיון במעמד הצדדים. בהודעתו מיום 27.10.2015 עדכן המשיב כי הוא מתנגד לכך. המשיב הפנה בהקשר זה לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע – 2010 (להלן: תקנות צו ההריסה המינהלי או התקנות), וטען כי ניתן ללמוד מהן שבית המשפט המחוזי כלל לא היה מחויב לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשתו של המערער. לטענת המשיב, הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי היא לאמיתו של דבר בקשה להארכת מועד לביצוע הצו. זאת, לטענתו, מפני שלאחר אישורו של צו הריסה מינהלי, כל בקשה לעיכובו היא למעשה בקשה להארכת מועד לביצועו. בהתאם לכך, מפנה המשיב לתקנה 4(ב) לתקנות לפיה בית המשפט הדן בבקשה להארכת מועד לביצוע צו רשאי לדחות את הבקשה מבלי שיקיים בה דיון. המשיב הוסיף וטען כי ניתן ללמוד כי קיימים חילוקי דעות בעניין זה בפסיקה (תוך הפנייה לע"פ 1331/13 פור נ' עיריית תל אביב (22.2.2013) (להלן: עניין פור) ולע"פ 3214/08סלע נ' מדינת ישראל (31.7.2008) (להלן: עניין סלע), אשר בהם, כך נטען, התקבלו הכרעות הפוכות).
- לאחר ששקלתי את הדברים, מסקנתי היא כי יש להשיב את הבקשה לבית המשפט המחוזי אשר יכריע בה, כחוכמתו, לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים.
- בעיקרו של דבר, כפי שציינתי בעניין פור, על ענייננו חל הכלל בדבר החובה לקיים דיון במעמד הצדדים בהליכים פליליים, כאמור בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). בכל הנוגע להליכי הערעור על החלטה של הערכאה הדיונית בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי, קובע סעיף 250 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כי אדם הרואה עצמו נפגע מן ההחלטה יכול לערער עליה לבית המשפט המחוזי "בדרך ובמועד שמערערים על פסק דין של בית המשפט בפלילים", וכי בית המשפט המחוזי "רשאי לקבל את הערעור או לדחותו או להחזיר את הדיון לבית המשפט שעל החלטתו מערערים, או לתת כל צו שבית המשפט כאמור רשאי לתתו". עינינו הרואות, אם כן, כי כוחו של הכלל הקבוע בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי יפה גם להליכים מסוגו של ההליך שבפני (וראו גם סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר מחיל את הכלל הקבוע בסעיף 126 על הליכי הערעור).
- כללים אלו קבועים בחקיקה ראשית, בעוד המשיב ביסס את טענותיו על כללים הקבועים בחקיקת משנה. לכאורה, אם קיימת סתירה בין שני הדינים האמורים – הרי שהבכורה נתונה לכלל הקבוע בחוק. עם זאת, אני סבורה שבכל הנוגע לשאלה שבפניי כלל לא מתעוררת סתירה כאמור, שכן גם על-פי התקנות חלה חובה לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע מן הסוג שהוגשה לבית המשפט המחוזי בענייננו. זאת, להבדיל מבקשה להארכת מועד לביצוע צו, כפי שאסביר להלן.
- תקנות צו ההריסה המינהלי מבחינות הבחן היטב בין "בקשה להארכת מועד לביצוע צו" (להלן: בקשה להארכת מועד) לבין "בקשה לביטול צו" ו"בקשה לעיכוב ביצוע צו" (להלן: בקשה לעיכוב ביצוע). בקשה להארכת מועד מוגדרת בתקנה 1 לתקנות כבקשה "להארכת מועד לביצוע צו המוגשת בידי מי שרואה את עצמו נפגע על-ידי הצו...", היינו, הבקשהמיועדת להארכתו של המועד שנקבע לביצוע צו הריסה. לעומת זאת, בקשה לעיכוב ביצוע מוגדרת בתקנה זו כבקשה לפי סעיף 238א(ז)(1) לחוק התכנון והבניה, היינו כבקשה המוגשת בידי מי ש"רואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי" ומעוניין בביטולהצו. סעיף 238א(ז)(2) מוסיף כי דרך הערעור על החלטה בבקשה לביטול הצו אשר בצידה בקשה לעיכוב ביצוע, תהא לפי סעיף 250 לחוק התכנון והבניה – כלומר בדרך שמערערים על פסק דין פלילי. לסיכום, דומה שבקשה לעיכוב ביצוע בהקשר שבפנינו היא בקשה שיכול להגיש רק מי שמבקש את ביטולו של הצו המינהלי, להבדיל מהארכת המועד לקיומו, ובמסגרת הערעור על ההחלטה שתינתן בה יש לקיים דיון במעמד הצדדים, בהתאם להוראות הרלוונטיות בחוק סדר הדין הפלילי.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
