ע"פ 6856-06-14 צילו(עציר) נ' מדינת ישראל

השופט ד. רוזן:

1.המערער הורשע בעבירה של כניסה למקום מגורים, תקיפה סתם וגניבה.

על-פי הכרעת-הדין, ביום 12.02.14, בסמוך לשעה 10:00 בבוקר, נכנס המערער לדירת מגורים בדרום תל-אביב. דקות ספורות אחר-כך הגיעה לדירה המתלוננת המתגוררת במקום, והבחינה, לדבריה, במערער, אשר דחף אותה במהלך יציאתו את הדירה ועזב את הדירה כאשר ברשותו 500 ₪ אותם גנב מתיקה.

הכרעת-הדין של בית-משפט השלום – ת"פ 29810-02-14, מיום 13.04.14 – מושתתת על עדותה של הגב' ז'נט ברההן (להלן: "המתלוננת"), שזיהתה ברח' נווה שאנן את האלמוני שחדר לדירתה כחצי שעה קודם לכן 

2.המחלוקת היחידה בין באי כוח הצדדים הנכבדים הינה בשאלת זיהויו של המערער.

בית-משפט קמא, סגן הנשיאה, כב' השופט בני שגיא, קבע כי המערער הוא זה שחדר לדירת המתלוננת על בסיס הזיהוי שזיהתה המתלוננת את המערער, ברח' נווה שאנן, במחובר לעדותו של מלאק טספאי (להלן: "העד"), ששמע את צעקות המתלוננת "גנב גנב", והחל לרדוף אחרי האלמוני לכיוון רח' לוינסקי. לא מדובר במרדף רצוף, אבל העד הוא זה שלאחר דקות ספורות תפס והחזיק במערער עד הגיעם של השוטרים למקום. בית-המשפט קמא דחה גרסתו של המערער, כי לא שהה, כל עיקר, בדירת המתלוננת, כמו גם ברח' נווה שאנן, כמו גם גרסתו כי נעצר, כך סתם, בעת היותו ברח' לוינסקי בתל-אביב.

בהכרעת-הדין נקבע על ידי בית-משפט השלום כי המתלוננת זיהתה את המערער זיהוי כפול.

המערער זוהה על ידי המתלוננת בעת שהיה ברח' נווה שאנן, על בסיס שני מפגשים קודמים של המתלוננת עם המערער (בחדר המדרגות ובדירתה של המתלוננת). הזיהוי הנוסף הינו זיהוי ספונטני של המערער בתחנת המשטרה.

בית-המשפט נתן משקל לזיכרון הדברים שרשם שוטר הסיור חייטוב בדו"ח פעולה (ת/4), שלפיו המתלוננת ציינה כי החשוד בפריצה לדירתה עונה לתיאור הבא: "סווצר לבן, מכנס משבצות קצר צבעוני, צבע עור כהה, שיער אפרו/מוייקן". בית-משפט קמא ציין כי קיימת חשיבות לתיאור זה של המתלוננת, שניתן עוד לפני שאנשי החקירות גבו הודעתה, ועוד לפני שהבחינה במערער בתחנת המשטרה.

אין מחלוקת כי המערער לבש בעת מעצרו מכנסיים קצרים צבעוניים ומשובצים וז'קט טריינינג בצבע לבן.

3.קודם דיון בליבת הזיהוי, ראוי להתייחס לזיכרון הדברים הנ"ל שרשם שוטר הסיור, חייטוב (ת/4).