ע"פ 6799/14

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על גזר דין מיום 3.9.2014 של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב) בת"פ 12003-08-13, אשר בגדרו נגזרו על המערער 8 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בסך 100,000 ₪.

2. המערער הורשע בעבירות מרמה בתאגיד ודיווח בניירות ערך, על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בתום פרשת התביעה.

3. כמפורט בכתב האישום המתוקן, המערער היה נושא משרה ובעל שליטה בחברת וורלד גרופ קפיטל (58) בע"מ (להלן: וורלד) ובחברת הבת שלה נפקו סטאר בע"מ (להלן: נפקו), שתיהן חברות ציבוריות בתחום הנדל"ן והאנרגיה המתחדשת, אשר מניותיהן נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כן היה בעל שליטה בחברתUSA Inc. DCI (להלן: DCI), חברה ציבורית אמריקאית הרשומה בדלוור ועיסוקה באותו תחום.

           ביום 14.11.2007 מכר המערער את שליטתו בחברת DCI לחברת Russell Brothers Inc. (להלן: Russell) תמורת 2.6 מליון דולר, תוך הסכמה שחלק מן התמורה תמומן בכך שחברת DCI תמכור לחברת וורלד את חברת גונתר ירוקה בע"מ (להלן: גונתר) אשר בשליטתה. יום למחרת עריכת העסקה הביא המערער לאישור דירקטוריון חברת וורלד עסקה במסגרתה תלווה חברת וורלד לחברת DCI סך של מיליון דולר כנגד אופציה לרכוש את חברת גונתר שבשליטת DCI. בהמשך, החליטה וורלד כי לא תממש את האופציה וכי חברת הבת שלה נפקו תרכוש את גונתר תמורת 2.6 מליון דולר. המערער הביא עסקה זו לאישור חברת נפקו, וזו אושרה בדירקטוריון ביום 7.2.2008 ובאסיפה הכללית ב-21.4.2008.

           שתי העסקאות חרגו משגרת פעילותן וליבת עסקיהן של החברות והייתה להן השפעה מהותית על החברות נוכח היקף העסקאות ומהותן. שתיהן הובאו על-ידי המערער לאישור הדירקטוריון, ובעסקת נפקו אף לאישור האסיפה הכללית, בלא שהמערער הציג בסקירתו לפני הדירקטוריון ובדיווחים לזימון האסיפה הכללית תמונה מלאה בדבר עניינו האישי בעסקה, קשריו העסקיים והחברתיים הקרובים עם בעליה של Russell, עופר ארביב, והקשר המשפחתי לאיש הכספים בחברת Russell ובחברת DCI, יונתן רגבי, הנשוי לאמו וגידל אותו למן היותו נער.

4. בגין מעשיו האמורים הורשע המערער בארבע עבירות גרימה להכללת פרט מטעה בדו"ח כדי להטעות משקיע סביר, לפי סעיף 53(א)(4) בצירוף סעיף 36 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970 ותקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001. וכן הורשע בשתי עבירות קבלת דבר במרמה, ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות לפי סעיפים 415 ו-425 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

5. במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים לעתור במשותף לעונש מאסר בפועל בטווח של 9-3 חודשים, ולטעון כל אחד כרצונו לענין רכיבי המאסר-על-תנאי והקנס.

6. בית המשפט פתח את גזר הדין בכך שהחליט לכבד את הסדר הטיעון. בהצגת ניתוחו בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין קבע תחילה, כי יש לקבוע מתחם עונש אחד כולל לפרשה כולה ולא שני מתחמי ענישה נפרדים לשתי פרשות העסקאות. אחר קבע, כי מתחם הענישה ההולם יקבע בשים לב לפגיעה בערכי ההגינות והשקיפות כלפי מקבלי ההחלטות בשוק ההון, אשר עיקרה במקרה דנן בפגיעה באמון הציבור בשוק ההון (משלא הוכחה פגיעה בחברות עצמן), וכן בשים לב להחמרת הענישה בעבירות כלכליות לכדי מאסר בפועל, לכך שהעבירות דנן בוצעו באופן מתוכנן, תוך הסתרת מידע מכוונת, והכל מטעמים כלכליים. בית המשפט קבע, כי נוכח כל אלה מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הודה והורשע המערער הוא 18-6 חודשי מאסר בפועל, ואולם נוכח הסכמת הצדדים בהסדר הטיעון כי העונש ייגזר בטווח של 9-3 חודשי מאסר, יוגבל העונש לטווח החופף בין שני המתחמים, היינו 9-6 חודשי מאסר בפועל.