ע"פ 661/16 מוטי אברהמי נ' מדינת ישראל

  ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתפ"ח 25581-12-12 מיום 2.9.2015 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר ו-י' רז-לוי וערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 15.12.2015 שניתן על-ידי כבוד השופטים נ' זלוצ'ובר, יעל רז-לוי ו-ש' פרידלנדר        

 השופטת ד' ברק-ארז:

1.        האם הוכחה זהותו של המערער כמי שביצע ניסיון רצח באירוע ירי שהתקיים בעיר אילת? שאלה זו עמדה במרכזו של הערעור שבפנינו, אשר בו הועלו טענות כנגד מהימנותו של המתלונן בעניין הזיהוי. בנוסף לכך, ורק אם בדין הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו, התעוררה אף השאלה מה צריך להיות עונשו הראוי.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.        בשעה 03:58 לפנות בוקר, אור ליום 14.2.2011, ארב אדם מחוץ לדירה בעיר אילת, ירה במתלונן ונמלט מן המקום. המתלונן הובהל לבית החולים "יוספטל" כשהוא סובל ממספר פצעי ירי. המערער יצא את הארץ בשעה 04:15 באותו לילה דרך מעבר הגבול בטאבה ושב אליה ביום 6.3.2011. עם שובו נעצר במסוף הגבול בטאבה, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום שבו יוחס לו הירי האמור. אלה הן עובדות שאין חולק עליהן. השאלה שבמחלוקת היא: האם המערער הוא היורה?

כתב האישום

3.        כתב האישום נגד המערער הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (תפ"ח 25581-12-12). כתב האישום פרס השתלשלות מקרים של פעילות עבריינית, שבמוקדה עמדה תכנית שבה היה שותף המערער להמית את המתלונן, כמפורט להלן.

4.        על-פי האמור בכתב האישום, אדם בשם אילן בן שטרית (להלן: אילן) פנה למתלונן, ליקיר שריקי (להלן: יקיר), לחן בן שטרית, לשי כהן ז"ל (להלן: שי) ולתומר כהן (להלן: תומר) והציע להם לשדוד את המערער. המתלונן, יקיר, חן, שי ותומר (יכונו להלן ביחד: האחרים) נענו להצעה וקשרו קשר עם אילן לשדוד את המערער. בהמשך, כך נטען, החליט אילן "כי לא מתאים לו" שהם יבצעו את השוד נוכח מחלוקת שהתגלעה בינו לבין האחרים לגבי אופן חלוקת השלל. אף-על-פי-כן, בשלב זה, האחרים החליטו כי יבצעו את השוד וישלמו לאילן חלק מסוים מכספי השוד. במקביל, המערער ושחר בניטה (להלן: שחר), חברו ושותפו לדירה, החליטו להמית את המתלונן. לשם כך הזמין שחר את המתלונן להגיע לדירתם (להלן: הדירה) למשחק קלפים תמורת כסף. המתלונן הסכים להצעה והזמין את יקיר להצטרף אליו.

5.        בהמשכו של כתב האישום מפורט כי ביום 13.2.2011 בסמוך לשעה 19:00 הגיעו המתלונן ויקיר אל מחוץ לדירה, והבחינו בשחר כשהוא יוצא ממנה באחזו בשקית (להלן: השקית). שחר אמר למתלונן וליקיר כי הוא צריך לתת משהו לחבר וביקש שיחזרו כעבור חצי שעה. מיד לאחר מכן המתלונן ויקיר נפגשו עם שי ותומר וסיכמו כי האחרונים ישדדו את המערער באותו ערב בעת שהמתלונן ושחר ישחקו קלפים, וזאת לאחר שיקיר יודיע להם כי המערער עזב את הדירה. בסמוך לאחר מכן חזרו המתלונן ויקיר לדירה והבחינו כי שחר הסיר את מצלמות האבטחה שהיו מותקנות מחוץ לדירה. כששאל אותו המתלונן על כך השיב שחר שעשה כן כי בכוונתו לעבור דירה. המתלונן ושחר החלו במשחק הקלפים כמתוכנן. במהלך המשחק המערער נכנס לדירה כשהוא אוחז בשקית, מסר אותה לשחר, החליף עמו מספר מילים ויצא מהדירה. בהמשך המתלונן ביקש מיקיר שיעדכן את שי ותומר כי המערער יצא מהדירה ללא הכסף משום שהוא ויקיר סברו שהשקית מכילה את הכסף שבכוונתם לשדוד. יקיר יצא מהדירה, וכשחזר עדכן את המתלונן כי תומר ושי אינם נמצאים במקום שבו קבעו. משחק הקלפים המשיך ובמהלכו המתלונן אמר לשחר: "אתה לא יכול עלי, אתה לא יכול לקחת ממני כסף", ושחר השיב לו: "אל תדאג, זה יגמר בקרוב".

6.        בסמוך לשעה 03:45 של אותו לילה, אור ליום 14.2.2011, חזר המערער לדירה ושאל את שחר מתי הם עתידים לסיים את המשחק, וזה השיב שהם יסיימו בעוד מספר דקות. המערער אמר לשחר כי הוא נוסע לטאבה וביקש משחר שיביא לו את הכסף. שחר העביר לידיו את השקית והשניים יצאו לכיוון המרפסת שם שוחחו במשך זמן קצר. לאחר כרבע שעה הסתיים המשחק ויקיר והמתלונן התכוונו לצאת מהדירה, אך שחר ביקש מיקיר שיישאר כי ברצונו להחליף עמו מספר מילים. בשעה 03:58 המתלונן יצא לבדו מהדירה ומיד עם צאתו לחדר המדרגות ראה את המערער מכוון לעברו אקדח. המתלונן נבהל ואמר למערער: "לא מתאים מוטי", אך המערער ירה לעבר חזהו של המתלונן מספר כדורים. במהלך הירי המתלונן הגן על פניו עם ידו הימנית וניסה להימלט בחזרה לדירה בעוד המערער ממשיך לירות לעברו. המתלונן הצליח להיכנס לדירה והתמוטט בכניסה אליה.