ע"פ 6435/16

ים פליליים  

ע"פ  6435/16

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער, מיום 7.7.2016, בת"פ 6901-07-15, שניתן על ידי כב' השופט ר' כרמל

השופט א' שהם:

 1. המערער, קטין יליד 1.8.2001, הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של ניסיון שוד, לפי סעיף 402(א) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין). כמו כן, הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בתיקים שהתנהלו נגדו בבית משפט השלום לנוער בבית שמש, כמפורט להלן: במסגרת ת"פ 63609-03-15, הורשע המערער בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין; במסגרת ת"פ 45286-01-15 הורשע המערער באותה עבירה; ובגדרו של ת"פ 59997-05—5, הורשע המערער בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין; ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2. בית משפט קמא גזר על המערער 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 5.3.2016 ואילך; ו-6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה מסוג פשע, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

           המערער אינו משלים עם חומרת עונש המאסר שנגזר עליו, ומכאן הערעור שלפנינו.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

3. מכתב האישום עולה, כי ביום 24.6.2015 בסמוך לשעה 22:30, המתינה ה.מ, ילידת 1959 (להלן: המתלוננת) בתחנת אוטובוס בירושלים. המערער שהה בקרבת מקום, ביחד עם שלושה קטינים נוספים, והחבורה צרכה משקאות אלכוהוליים. בשלב מסוים, ניגשו הקטינים, והמערער בתוכם, אל המתלוננת במטרה לקבל ממנה כסף. אחד הקטינים, שאינו המערער, פנה אל המתלוננת וביקש 20 ₪, אך היא לא הגיבה לבקשה. קטין אחר ניגש אל המתלוננת, חיבק אותה בידו, ליטף את ישבנה, ולא שעה לבקשתה "להוריד את ידיו ממנה". בשלב זה, פנה המערער אל המתלוננת ואמר לה כי סירובה לתת להם 20 ₪ נעוץ בכך "שהיא לבנה" והוסיף כי "הוא שונא אותה ושונא לבנים", ולאחר זאת ירק לעברה. לאחר מכן, הכה המערער את המתלוננת במכת אגרוף חזקה בלחיה, כאשר חבריו מצטרפים אליו ומכים את המתלוננת במכות אגרוף, בועטים בה ויורקים עליה. משניסתה המתלוננת להתרומם, על מנת להתגונן מפני המכות, נצמד אחד הקטינים אליה ואחז באחוריה, תוך שהוא מצמיד את אגנו אל ישבנה ומתנועע קדימה ואחורה, לשם סיפוק וביזוי מיני. ואם לא די בכך, המערער ניסה לחטוף את תיקה של המתלוננת מידה, אך היא נאבקה בו ותוך כדי מאבק "הוא סובב את אצבעה של המתלוננת". בשלב זה, קמה המתלוננת וברחה מהמקום, כאשר בני החבורה, והמערער בתוכם, משליכים לעברה אבנים, דבר שאילץ אותה להגן על פניה באמצעות תיקה. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלוננת אודם בלחי ימין וכאבים באצבע יד ימין, והיא נזקקה לטיפול רפואי וקיבוע של האצבע.

4. בתיקים המצורפים מדובר בשלושה אירועים אלימים, בהם היה מעורב המערער. באירוע מיום 23.1.2014, תקף המערער ביחד עם אחרים, בעיר בית שמש, את המתלונן "ללא סיבה". באירוע מיום 2.5.2014, תקף המערער ביחד עם אחרים מספר מתלוננים באמצעות מקלות, אלות ויידוי אבנים. באירוע האחרון, מיום 18.3.2015 בשעות הלילה, עת היה המערער חניך בפנימיית "קדמה" בקרית מלאכי, תוך כדי מריבה שפרצה בין מספר חניכים, נטל המערער בקבוק שמפו ותקף באמצעותו את המתלונן.

גזר דינו של בית משפט קמא

5. בפתח גזר דינו, עמד בית משפט קמא על האמור בתסקיר שירות המבחן לנוער בעניינו של המערער. מהתסקיר עולה, כי המערער הינו בן למשפחה אתיופית שעלתה ארצה בשנת 2007. המשפחה מונה זוג הורים ושישה ילדים, והיא מתגוררת בשנים האחרונות בבית שמש. המשפחה מוגדרת כמשפחה נורמטיבית, אך היא מתקשה להתמודד עם המערער ולהציב לו גבולות, ובכלל זה למנוע ממנו לחבור לנערים בעייתיים. המערער נפלט ממסגרות חינוכיות שונות, ובמהלך השנים ניכרו בו בעיות התנהגות, הן כלפי חבריו והן כלפי מוריו. כאשר נמצאה לו מסגרת פנימייתית חוץ ביתית, התקשה המערער לעמוד בכללים ולמלא מטלות, הוא חבר לנערים לא נורמטיביים, והיה מעורב באירועים אלימים. לאחר ששולב במסגרת כפר הנוער, התקשה המערער לעמוד בכללים וחלה הסלמה בתפקודו, ולבסוף הוא הורחק מהמסגרת לצמיתות והועבר למעצר בית. לאחר שנקלט בחלופת מעצר "שיטה", נמלט המערער מהמקום, ומיד לאחר מכן הוא נעצר עד לתום ההליכים. המערער הודיע לקצין המבחן כי אינו מעוניין בטיפול והוא מעדיף להישאר במעצר ולהשלים את התהליך המשפטי. שירות המבחן התרשם כי המערער אינו מראה כל מוטיבציה לשינוי, ומקבל אחריות חלקית בלבד על מעשיו. בנסיבות אלה, לא באה כל המלצה טיפולית בתסקירו של שירות המבחן לנוער.