ע"פ 63849-06-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 18.5.15 בת"פ 13124-04-14.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בהתפרצות לדירה וגניבה, והוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. ואלה המעשים: ביום 2.3.14 פרץ המערער ביחד עם שניים אחרים, שהועמדו לדין יחד עמו, לדירה, וגנבו מתוכה כספת, אותה פרצו לאחר מכן וחילקו ביניהם את השלל. בהסדר הטיעון הוסכם כי שוטר שיתף פעולה עם המערער והנאשמים האחרים בביצוע ובתכנון העבירות, לרבות מתן מפתח לדירה והצבעה עליה.

הערעור – טענות הצדדים

2.ב"כ המערער טוען כי יש להקל בעונשו של המערער, הן בעונש המאסר שהושת עליו והן בשיעור הקנס. לטענתו, עונש המאסר שהוטל על המערער מפלה אותו לרעה בצורה קיצונית ביחס לשני שותפיו לעבירה. לעמדת הסנגור, בגזר הדין לא ניתן ביטוי הולם למעורבותו של הסוכן המשטרתי. הסנגור טען בנוסף כי ניתן משקל רב לעברו הישן והלא רלבנטי של המערער, לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של המערער, ולא ניתן משקל ראוי להודאתו של המערער. העונש הראוי, לפיכך, לטענתו, הוא מאסר בעבודות שירות או עד שמונה חודשי מאסר בפועל. עוד נטען כי הסוכן המדיח היה מעורב גם בתיק אחר והמעורבים שם נדונו לעונשים קלים יותר. טיעוני האפליה נוגעים, מאותם שיקולים, גם בקנס: למערער אין עבר רלבנטי, לא ניתן לעובדת קיומו של סוכן מדיח משקל ראוי, וכן צוין כי המערער בעל משפחה ואשתו עומדת ללדת את ילדם השישי.

3.ב"כ המשיבה הדגישה את עברו הפלילי של המערער וציינה כי עברו מכביד באופן משמעותי משל המעורבים האחרים. על כן, הטיעון בדבר האפליה בינו לבין נאשמים 2 ו – 3, אין לו מקום. נטען כי אין ליתן לעובדת פעילותו של סוכן מדיח לטשטש את חומרת מעשי המערער. התסקיר בעניינו אינו חיובי, וכן, העונש שנגזר עליו, נמצא במחצית התחתונה של המתחם.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי המערער הינו יליד 1975, נשוי ואב ל – 6 ילדים, עבד במשך כ – 15 שנים בעסק משפחתי לממכר ציפורים ושימש מפרנס עיקרי של משפחתו והוריו. המערער שלל כל שימוש בסמים, אך בבדיקה נמצאו שריד סם מסוג קוקאין. שירות המבחן התרשם כי המערער קיבל אחריות חלקית בלבד למעשיו, ופעל על רקע קושי בדחיית סיפוקים ובהבנת חומרת מעשיו והשלכותיהם, וכן תוך שימוש בחומרים משני תודעה. כמו כן, ביצע את העבירות מתוך מניע כלכלי. למערער עבר פלילי הכולל 9 הרשעות בעבירות שונות. הומלץ על השתת עונש מאסר בפועל.

דיון

5.דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים. כן לא ניתן להתעלם מההשפעה של עונש מאסר על כלכלת משפחתו הקרובה. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע והתחכום בביצוען. עבירות רכוש פוגעות בקניינו של אדם ובתחושת בטחונו האישי, וכשמדובר בפריצה לבית מגורים, נפגעת גם הזכות לפרטיות. כפי שפורט בגזר הדין, ביצוע העבירות התאפיין בתכנון מוקדם, הצטיידות באביזרים, התמדה בביצוע ועקירת הכספת. סכום הכסף שנגנב עמד על סך 2,500 ₪, 221 דולר ו – 150 יורו. באשר להבדל בין עונשו של המערער לבין העונש שנגזר על נאשם 3, כעולה מגזר הדין הבדל זה מתבסס על כך שהמערער הוא מי שהגה את ביצוע העבירה מתחילתה, כחודש וחצי לפני ביצועה. המערער פנה מיוזמתו אל השוטר והציע לו לברר היכן מתגורר מעסיקו והיכן מחזיק את כספו. המערער גייס את הנאשמים האחרים לביצוע המעשה והמשיך להתקשר אל השוטר על מנת לברר כיצד מתקדמות ההכנות. כמו כן, המערער נטל חלק פעיל בהתפרצות אשר נמשכה זמן רב. לעומתו, חלקו של נאשם 3 היה קטן יותר באופן משמעותי. נאשם 3 לא נטל חלק בתכנון שארך מספר שבועות, אלא הוזעק לדירה על ידי המערער והנאשם הנוסף רק לאחר ששני ניסיונותיהם לקחת את הכספת נכשלו, כפי שפורט בגזר הדין. כמו כן, בנוגע לעונש שנגזר על נאשם 1, אין מדובר בעונש המפלה בצורה קיצונית את המערער לרעה, כפי שטען סנגורו. נאשם 1 אמנם מילא חלק פעיל בתכנון ובביצוע העבירות אך הוא לא יזם את העבירה, ולהבדיל מהמערער, הוא קיבל אחריות מלאה על ביצוע העבירות, ודינו נגזר בסופו של דבר בהתייחסות כוללת לעבירות דנן ולעבירות נוספות שביצע בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי. באשר להתחשבות לקולה לענין קביעת עונשו של המערער בחלק שמילא השוטר בנסיבות דנן, פורט כי השוטר צעד עקב בצד אגודל עם הנאשמים, לאחר פניות חוזרות ואף דרבון מצידם, אך ניתן משקל הולם לחלקו הפעיל ו"יוצא הדופן" שמילא הסוכן (ר' סעיף 8 לגזה"ד). כמו כן, עונשו של המערער נקבע מתוך התחשבות לקולה בכך שהרשעתו האחרונה הנה בגין עבירה משנת 2006 בגין ציד אסור וזוהי הרשעתו הראשונה בעבירה של התפרצות לבית מגורים. בית משפט קמא לא ראה בהרשעות מוקדמות יותר, שחלקן בעבירות רכוש והסגת גבול, משום "רישום פלילי מכביד מאד" (סע' 10 לגזה"ד). לפיכך, לא מצאנו מקום להתערב בהכרעתו של בית משפט קמא.