ע"פ 6007/13 חוסאם אבו שהאב, נאדל אבו חטאב נ' מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

1.        המערערים הורשעו בהמשך להודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון (שלא כלל הסכמה לגבי העונש) בביצוען של העבירות שלהלן: בהתייחס למערער 1 – שתי עבירות שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); בהתייחס למערער 2 – עבירת שוד בנסיבות מחמירות ועבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 31 לחוק.

2.        לפי כתב האישום המתוקן, המערערים שהינם שניים מחמשת הנאשמים במקרה דנן (נאשמים 1 ו-3 בהתאמה), נטלו חלק בשני אירועים בשעות הערב של ה-22.1.2013, בחיפה. באירוע הראשון תקפו הנאשמים והיכו את שני המתלוננים ונטלו מכיסו של אחד מהם מכשיר אייפון ששוויו 2,400 ₪. באירוע השני, שהתרחש כ-20 דקות אחרי האירוע הראשון, המערער 1 והנאשם 2 היכו שני מתלוננים אחרים וגנבו מאחד מהמתלוננים תיק ובו שני פלאפונים וחליל צד. המערער 2 והנאשמים 4 ו-5 סייעו למערער 1 ולנאשם 2 בביצוע עבירת השוד בנסיבות מחמירות באירוע זה.

3.        המערערים - שהיו בגירים בעת ביצוע העבירות (בשונה מהנאשמים 4,2 ו-5) - הורשעו, כאמור, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. מבין השניים רק המערער 1 נשלח לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה שמדובר בבחור בן 21 שנים, בן למשפחה מוכרת לרשויות הרווחה בכפרו, בעלת בעיות סוציו-אקונומיות, בעיות בתפקוד ההורים והתמכרויות לסמים ולאלכוהול של חלק מבני המשפחה. עוד צויין בתסקיר כי בהיותו נער הורשע בעבירת הצתה ונדון ל-18 חודשי מאסר בפועל. בנוסף צויין כי לאחר ששוחרר מהכלא נישא לקרובת משפחה, לא הצליח להשתלב במעגל התעסוקה ונוהג לצרוך אלכוהול ולהגיע למצבי שיכרות. שירות המבחן המליץ להטיל על המערער 1 עונש מאסר בפועל במסגרתו תיבדק על ידי שירות בתי הסוהר התאמתו לעבור טיפול. מטיעוניו לעונש של בא כוח המערער 2 עולה כי מדובר באדם בן כ-28 שנים שהגיע לחיפה מג'נין בגיל צעיר, לאחר שאביו נחשף כמשתף פעולה עם כוחות הבטחון. הוריו התגרשו כשהיה צעיר והוא חי עם קרובת משפחה מבוגרת ממנו, הסובלת ממחלת לב, כשלטענתו הוא דואג לה ומפרנס אותה, וכשהשניים מנהלים משק בית משותף. לחובתו של המערער 2 שלוש הרשעות קודמות בעבירות התפרצות והחזקת סכין (האחרונה שבהן משנת 2006), כשבשנת 2007 הוא ריצה שבעה חודשי מאסר בפועל.

4.        בטיעונים לעונש הדגיש בא כוח המאשימה את חומרת העבירות שבביצוען הורשעו המערערים ואת האלימות בה נקטו, עמד על עברם הפלילי המכביד והציג את עמדת המאשימה בעניין מתחמי הענישה הרלבנטיים.

באי כוחם של שני המערערים הדגישו את הודאתם המיידית במיוחס להם, את העובדה שחסכו זמן שיפוטי יקר וכן חסכו את העדת המתלוננים. כן הודגשו נסיבותיהם האישיות המורכבות והעובדה ששתו אלכוהול לפני האירועים והיו נתונים להשפעתו. באי כוח שני המערערים סברו כי יש להשית על מרשיהם עונשים מקלים. בא כוח המערער 2 הוסיף כי מרשו שיתף פעולה עם המשטרה והיה זה הוא שהביא, למעשה, לפענוח המקרה, בשים לב לכך שהוא היה הראשון מחמשת הנאשמים שהודה בביצוע העבירות. שני המערערים אמרו בדברם האחרון שהם מצטערים.

5.        בית המשפט המחוזי עמד על חומרת המעשים שבביצועם הורשעו המערערים, החליט כי מדובר בשני מעשי שוד נפרדים – הגם שהם בוצעו זה אחר זה ובסמיכות זמנים – וציין כי יתחשב בכך ששני האירועים "נעשו בפרץ אחד של מעשי בריונות לאחר שהנאשמים שתו אלכוהול". בית המשפט עמד על עברו הפלילי המכביד של המערער 1, וציין כי הוא ביצע את העבירות דנן תוך הפרת התנאי וההתחייבות שמן הדין להפעילם. כן עמד בית המשפט על עברו הפלילי המכביד של המערער 2 וציין כי יש לראות חומרה בכך שהוא ישב ושתה אלכוהול עם קטינים ולאחר מכן יצא עמם למסע בריונות.

6.        לאחר שיקלול הנסיבות לחומרה ולקולא השית בית המשפט המחוזי על שני המערערים את העונשים שלהלן:

           על מערער 1 – שלוש שנות מאסר בגין כל אחד מהאישומים; שנתיים חופפות ושנה באופן מצטבר; הפעלת עונש המאסר המותנה בן שמונת החודשים שהיה תלוי ועומד נגדו באופן מצטבר; והפעלת ההתחייבות בסך 2,000 ₪ שהייתה תלויה ועומדת נגדו. נקבע כי בסך הכל ירצה המערער 1 ארבע שנים ושמונה חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו). עוד הושתו מאסר על תנאי ופיצויים לארבעת המתלוננים בסך כולל של 12,500 ₪.

           על מערער 2 – ארבע שנות מאסר בגין האישום הראשון ו-18 חודשי מאסר בגין האישום השני, כאשר שישה חודשים מתוך 18 החודשים ירוצו במצטבר לארבע השנים והיתרה בחופף, כך שבסך הכל ירצה המערער 2 ארבע וחצי שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו). עוד הושתו מאסר על תנאי ופיצויים לארבעת המתלוננים בסך כולל של 9,500 ₪.