ע"פ 5974/15 עמוס אבקסיס נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ד' רוזן) בת"פ 25192-01-15 מיום 20.7.2015, במסגרתו הושת על המערער עונש של 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 15 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות פיזית כלפי גוף אדם לפי סעיפים 348 ו-402 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קנס בסך 1,000 ש"ח; ופיצוי למתלוננת בסך 1,000 ש"ח.

כתב האישום והכרעת הדין

2. נגד המערער ונאשם נוסף (להלן: נאשם 2; וביחד: הנאשמים) הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס להם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; וקשירת קשר לביצוע פשע (ריבוי מקרים), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

           על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 28.12.2014 הנאשמים קשרו קשר לבצע שוד (להלן: הקשר). במסגרת הקשר ולשם קידומו, הנאשמים הגיעו לסניפי בנק שונים ותצפתו על לקוחות הבנקים. ביום 5.1.2015 בשעה 12:47 לערך, הנאשמים הגיעו רכובים על קטנוע לבנק הפועלים בעיר בת-ים. באותה העת, שהתה בבנק המתלוננת, ילידת 1948. המתלוננת יצאה מהבנק והנאשמים עקבו אחריה עד שנכנסה לבניין ברחוב יוספטל גיורא, שם המתינה למעלית כשהיא אוחזת בתיק ובו 1,000 ש"ח, 1,600 דולר ופלאפון נייד. בהמשך לכך, המערער ירד מהקטנוע וצעד בעקבות המתלוננת, בעוד הנאשם 2 המתין על הקטנוע. כשהמתלוננת נכנסה למעלית, היא הבחינה במערער רץ לכיוונה כשהוא חבוש בקסדה שחורה ועוטה לידיו כפפות. המערער משך בכוח את תיקה של המתלוננת עד שרצועותיו נקרעו, נטל את התיק ונמלט מהמקום יחד עם נאשם 2. כתוצאה מהמעשים, המתלוננת נפלה ונגרמו לה חבלות באגן שמאל.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

3. לקראת תום פרשת התביעה, המערער הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו, וביום 20.7.2015 בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער. בגזר דינו, בית המשפט המחוזי עמד על הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ועל מידת הפגיעה בו, על הנסיבות הקשורות בביצועה ועל מדיניות הענישה הנהוגה. בית המשפט קבע כי הערך המוגן שנפגע במעשיו של המערער הוא שלום הציבור וביטחונו, וכי ערך זה נפגע בצורה בוטה. כן הדגיש בית המשפט המחוזי כי המתלוננת נפגעה כתוצאה מהמאבק עם המערער, וכי המקרה התרחש לאחר מספר ימים בהם הנאשמים הסתובבו וחיפשו קרבן לביצוע העבירה. באשר למדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים, בית המשפט המחוזי מצא כי קשת הפסיקה הנוהגת היא רחבה, וניתן למצוא עונשים לכאן ולכאן. בהתחשב בשיקולים אלו, בית המשפט המחוזי העמיד את מתחם העונש ההולם על בין 40 ל-70 חודשי מאסר.

4. על מנת לקבוע את העונש המתאים למערער, בית המשפט המחוזי לקח בחשבון מספר נסיבות לקולה וביניהן, הודאתו של המערער ולקיחתו אחריות על המעשים – אף שזו נעשתה לאחר שהעידו מרבית עדי התביעה; הגעתו ממשפחה נורמטיבית; והיותו אב לארבעה ילדים. מנגד, בית המשפט המחוזי התייחס לעברו הפלילי המכביד. לנוכח האמור, בית המשפט המחוזי גזר את עונשו של המערער כאמור בפסקה 1 לעיל.

נימוקי הערעור ותשובת המשיבה