ע"פ 5957/15

לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' אינפלד) מיום 29.7.2015 שבגדרו נגזרו על המערער 20 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין; ופיצוי למתלונן בסכום של 16,000 ש"ח.

הרשעת המערער וגזר הדין

1. ביום 17.6.2014 הורשע המערער – קטין יליד שנת 1997 – במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, שייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 במתלונן כבן גילו (להלן: המתלונן). על פי כתב האישום המתוקן המערער פגש את המתלונן וביקש לשוחח עמו ביחידות, וזאת לאחר שקטין אחר סיפר למערער כי המתלונן הציק לו ואיים עליו. אותו קטין ביקש מהמערער לשוחח עם המתלונן על מנת שהאחרון יניח לו. כנטען, באותו הערב פגש המערער את המתלונן. לאחר שהאחרון סירב לשוחח עם המערער ביחידות אמר לו המערער "בוא לצד אני אטפל בך". המתלונן התלווה אל המערער ובין השניים התפתח עימות פיזי, שבמהלכו דחפו זה את זה. בעוד המתלונן מתרחק מהמקום אחז המערער במוט עץ ותקף אותו בראשו, תוך שהוא צועק לעבר המתלונן "אני אטפל בך, אני אזיין אותך עכשיו". בהמשך לכך, נפל המתלונן ארצה והתחנן לפני המערער כי זה יניח לו, אולם הוא המשיך להכות את המתלונן בראשו באמצעות המוט וכמו כן הכה אותו בגופו. המערער חדל ממעשיו רק כאשר הגיע למקום קטין אחר שהבחין בנעשה, אחז בידו של המערער ומנע ממנו להמשיך בהכאת המתלונן. לאחר מכן נמלט המערער מהמקום כשהוא מותיר את המתלונן פצוע ושרוע על הארץ.

           כעולה מכתב האישום המתוקן בעקבות האירועים האמורים הובהל המתלונן לבית החולים ברזילי כשהוא מעורפל הכרה, סובל משבר בראשו, מדימום ומנפיחות בעינו. מבית החולים ברזילי הובהל המתלונן בניידת טיפול נמרץ לבית החולים סורוקה, שם נותח. במהלך הניתוח נוקז הדימום מראשו של המתלונן ועצם הגולגולת הוחזרה למקומה באמצעות סיכות ממצחו ועד לאוזנו. לאחר הניתוח הועבר המתלונן להשגחה בטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם ובשלב מאוחר יותר הועבר להמשך אשפוז במחלקה הנוירו-כירורגית.

2. ביום 29.7.2015 גזר בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' אינפלד) את דינו של המערער. בפתח הדברים עמד בית המשפט על תסקיר נפגע העבירה שנערך למתלונן. בית המשפט ציין כי התסקיר מעלה שמצבו של המתלונן עגום; וכי מבחינה רפואית הפגיעה במתלונן הייתה קשה והיא עודנה נותנת את אותותיה. צוין כי המתלונן אמנם הצליח להגיע לשיקום גופני במובן זה שהוא מצליח לזוז, לדבר ולתפקד. עם זאת, לפגיעה המוחית שספג יש השלכות והמתלונן סובל מכאבי ראש עזים; מתקשה לווסת את טמפרטורות גופו; הוא אינו יכול לעסוק בספורט; מתקשה מעט בדיבור; מתקשה להתרכז וכמו כן סובל מקשיים קוגניטיביים נוספים. נוסף לכך צוין כי תסקיר נפגע העבירה מתאר את הפגיעה המערכתית במשפחת המתלונן על רקע הטיפול הארוך שהעניקו למתלונן. כמו כן צוין כי הפרופיל הצבאי של המתלונן השתנה; וכי המתלונן מצפה כי העונש שיוטל על המערער יבטא הכרה במחיר שהוא – המתלונן – משלם כתוצאה ממעשי המערער.

3. בצד זאת, עמד בית המשפט על תסקירי שירות המבחן לנוער שנערכו למערער. בית המשפט ציין כי אלה חיוביים; וכי המערער מתואר בהם כנער "כשרוני, חכם, חרוץ ומרשים". צוין כי מהתסקירים עולה כי המערער הוא בן להורים עולים מברית המועצות אשר התגוררו בשדרות. צוין כי בשלב מסוים ועל רקע אירוע טראומתי של נפילת רקטה עברה המשפחה למרכז הארץ, ומאוחר יותר חזרה להתגורר באזור הדרום. צוין כי מדובר במשפחה נורמטיבית, שהזדעזעה ממעשי המערער והתגייסה לסייע בשיקומו. כעולה מגזר הדין, במהלך לימודיו של המערער בבית הספר התיכון נתגלו אצלו בעיות התנהגות, וכמו כן אירועים אלימים. צוין כי התנהגותו של המערער הייתה בלתי צפויה ותוקפנית; וכי המערער באותה התקופה התקשה לקבל מרות ובסופו של דבר נשר מלימודיו. במועד ביצוע העבירה נושא ההליך דנן היה המערער נתון בטיפול שירות המבחן ובמעקב פסיכיאטרי וזאת עקב תיק אחר שנפתח נגדו. בית המשפט עמד על כך שמאז מעצרו ושחרורו בתנאים של המערער הוא שיתף פעולה עם שירות המבחן ועמד בכל מרכיבי התכנית השיקומית שהוכנה בעבורו. צוין כי המערער סיים את חובות לימודיו וניגש למבחני הבגרות. כמו כן הוא התמיד בתכניות הטיפוליות השונות שבהן שולב; השתתף בהצלחה בקבוצה לשליטה בכעסים; השתלב בעבודה; והקפיד על תנאי שחרורו. עוד נזכרו מסמכים שהגישה ההגנה ושבהם התקבלו המלצות חיוביות בעניינו של המערער. לבסוף בית המשפט המחוזי עמד על כך ששירות המבחן בא בהמלצה שלא להשית על המערער עונש של מאסר בפועל.

4. בבואו לגזור את דינו של המערער שקל בית המשפט מצד אחד את העבירות החמורות שבהן הורשע, ומן הצד השני את העובדה שמדובר במקרה מובהק של קטין הראוי לשיקום, אשר השתקם יפה. בית המשפט עמד על כך שלזכותו של המערער עומדים שיקולים רבים ובראשם סיכוייו הטובים לשיקום. בית המשפט ציין את התהליך השיקומי המרשים שעשה המערער, ואת העובדה שהרשים את מטפליו במסגרות השונות. צוין כי המערער שימש דוגמה ומופת לשיקום ראוי. נוסף לכך ציין בית המשפט את עברו הנקי של המערער; את הרקע החיובי שבו גדל; את הטראומה שחווה בילדותו על רקע מגוריו בדרום הארץ; וכמו כן את מאמצי השיקום שעשה עוד עובר לביצוע העבירה נושא הערעור דנן. נוסף לכך ציין בית המשפט כי בשלב מסוים הייתה הקטטה בין המערער לבין המתלונן הדדית; וכי המערער עצמו נפגע במהלכה בעינו. זאת בצד הנסיבות לקולה. מנגד עמד בית המשפט על כך שמעשיו של המערער ותוצאותיהם הקשות מחייבים את בית המשפט לשדר מסר "חד וחריף". בית המשפט ציין כי המערער היה בטיפול של שירות המבחן באותה תקופה על רקע תיק פתוח; כי הוא זה שיזם את הקטטה ודחף את המתלונן לעימות. צוין כי המערער ניצל את התרחקותו של המתלונן כדי לאחוז במוט; הכה את המתלונן במוט; והמשיך בכך אפילו כשזה נפל והתחנן שהמערער יחדל ממעשיו. לכך הוסיף בית המשפט את הנזק הקשה והמורכב שנגרם למתלונן, ואת ההליך השיקומי שעוד צפוי לו. נוכח העובדה שמדובר בקטין לא קמה חובה לבית המשפט לקבוע את מתחם הענישה הראוי. לפיכך ובנתון לכל האמור ציין בית המשפט כי בעניינו של המערער יש לתת בכורה לעקרון ההלימה בעת גזירת העונש; וכי על המערער לשלם מחיר אמתי וכואב בגין מעשיו. בית המשפט הדגיש כי אלמלא היה המערער קטין, אלא בוגר ב-13 חודשים במועד ביצוע העבירה, הוא היה צפוי לעונש חמור ביותר. על יסוד דברים אלה גזר בית המשפט על המערער 20 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים כמתואר ברישה לפסק דין זה.

           להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל של המערער על להכרעה בערעור.