ע"פ 5834/13 פלוני נ' מדינת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז:

1.       האם המערער הורשע בדין בעבירות מין קשות אשר על-פי המיוחס לו ביצע באשתו ובבתו הקטינה? כמו כן, מהו העונש שראוי להשית עליו בגין עבירות אלה, ככל שהרשעתו בהן נותרת על מכונה? אלה הן השאלות שבפנינו, שאלות אשר ניסוחן הפשוט מכסה על מציאות חיים מזעזעת בביתה של משפחת המערער.

עיקרי התשתית העובדתית

2.       המערער, אדם כבן ארבעים, היה נשוי לאשתו, המתלוננת, במשך כתשע עשרה שנים – מאז שנת 1993, עת היה הוא כבן עשרים, והיא בת פחות מחמש עשרה, ועד שנת 2012 שבה הם התגרשו. במהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים – בן ושלוש בנות. כלפי חוץ חיי המשפחה התנהלו כסדרם. המערער היה ידוע כאיש משפחה למופת שאף עמל שעות ארוכות על מנת שלא יחסר לבני משפחתו דבר. למעשה, אף המתלוננת מעידה על תפקודו הטוב של המערער כאיש משפחה, מלבד בכל הנוגע לתקיפות המיניות שעליהן התלוננה, ככל שניתן לומר את שני הדברים במשפט אחד מבלי שהסתירה המובנית ביניהם תזעק.

3.       בסוף שנת 2010 נודע למתלוננת מפיה של בתה הקטינה ח' (להלן: ח') כי במשך כשנה המערער מבצע בה מעשים מיניים. בהמשך לכך, פנתה המתלוננת לרופא המשפחה ושיתפה אותו בדברים. דיווח זה הוביל לכך שגורמי מקצוע של שירותי הרווחה שוחחו עם המתלוננת ועם ח', ושיחות אלה הובילו להגשת תלונה נגד המערער. ראוי לציין כי תחילה המתלוננת ביקשה שלא להתלונן, וגם כיום היא חווה קשיים חברתיים ומשפחתיים כתוצאה מחשיפת המעשים.

4.       בחקירת המשטרה התברר כי לדברי המתלוננת המערער ביצע בה במשך שנים ארוכות מעשי סדום – בכך שכפה עליה לקיים עמו, באופן קבוע, יחסי מין אנאליים שהסבו לה כאב וסבל רב, חרף תחנוניה, הן על-ידי כך שהחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה והן על-ידי כך שהחדיר אליו, בניגוד לרצונה, אביזר מין (ויברטור). המתלוננת ציינה כי נמנעה מלהתלונן על המעשים, חרף סבלה, בשל רתיעתה מפגיעה במשפחה, ובסופו של דבר פנתה לגורמי חוץ רק לאחר שהתברר לה כי המערער מבצע מעשים מיניים אף בבתה ח', ושמעה אף מבתה הצעירה יותר ד' (להלן: ד') כי המערער נוגע בה באופן מיני.

כתב האישום ופסק דינו של בית המשפט קמא

5.       בעקבות האירועים המתוארים הוגש נגד המערער כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים (תפ"ח 9269-02-11, סגן הנשיא י' צבןוהשופטים מ' מזרחי ו-ר' כרמל), שכלל שני אישומים. האישום הראשון נסב על מעשי הסדום הרבים שביצע המערער באשתו, המתלוננת, לאורך השנים – הן על-ידי החדרת איבר מינו לפי הטבעת שלה והן על-ידי החדרת אביזר המין אליו – כל זאת תוך שהוא גורם לה סבל רב וחבלות גופניות, חרף תחנוניה. בהקשר זה יוחס לו ריבוי עבירות של מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיפים 345(ב)(3) ו-(4) לחוק זה. האישום השני נסב על המעשים המיניים שעל-פי הנטען ביצע המערער בשתי בנותיו הקטינות ח' ו-ד'. על-פי האמור באישום זה, בתחילת שנת 2010 או בסמוך לכך החל המערער לגעת באופן מיני בבתו ח', שהייתה אז כבת שתים עשרה וחצי. המערער אף ניסה בחלק מן הפעמים להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה ולפיה, ופעם נוספת לפי הטבעת שלה. בפעמים אחרות הוא החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה ולפי הטבעת שלה. גם בהקשר זה יוחס לו ריבוי מעשים. עם זאת, כתב האישום תיאר באופן מיוחד כמה מקרים – אירוע שהתרחש לפי הטענה בחדרו של המערער; אירוע שהתרחש לפי הטענה בבית נוסף שנמצא בבעלות המשפחה כאשר ח' התלוותה למערער בנסיעה אליו; וכן אירוע שהתרחש לפי הטענה בסלון הבית, תוך מאבק אלים בין המערער לבין ח'. לאחר אירוע זה, כך נטען, סיפרה ח' על המעשים לאמה, המתלוננת. כמו כן, על-פי המתואר באישום זה המערער נגע נגיעות בעלות אופי מיני אף בבתו הצעירה יותר ד'. בשל כל אלה, יוחסו למערער ריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין שהוא בן משפחה, עבירה לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק העונשין, בנסיבות סעיפים 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-345(א)(3) לחוק זה; ריבוי עבירות של מעשי אינוס ומעשי סדום בקטין בן משפחה, עבירה לפי סעיף 351(א) לחוק העונשין; ניסיון למעשה סדום בקטין שהוא בן משפחה לפי סעיף זה בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; וכן עבירה של הדחה בחקירה בדרך של איומים ומתן טובות הנאה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין, בשל כך שאמר לבתו ח' כי יפגע באחותה הקטנה א' ויתגרש מאימה אם תספר על מעשיו וכן נתן לה סכום כסף מדי שבוע וקנה עבורה דברים.

6.       במסגרת פרשת התביעה העידו המתלוננת, חוקרת הילדים שחקרה את הבנות הקטינות, אביה של המתלוננת, רופא המשפחה, עובדות הרווחה שטיפלו במתלוננת ושוטר. כמו כן הוגשו בהסכמה מוצגים נוספים. במסגרת פרשת ההגנה העידו המערער עצמו, אחד מחבריו וכן קרובי משפחה נוספים (אחותה של המתלוננת, הנשואה לאחי המערער, אחיו של המערער, ובנו של המערער), ושוב הוגשו בהסכמה מוצגים נוספים. כמו כן, הוגשה חוות דעת מומחה מטעם ההגנה. בהמשך, ביקש המערער להעיד שוב את המתלוננת, וכן להעיד את בתו ח', שבינתיים מלאו לה ארבע עשרה, כך שגם עדות זו נשמעה. להלן יפורטו עיקרי הדברים.