ע"פ 5814/14 רשדי עספור נ' מדינת ישראל

השופטת ע' ברון:

1. לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' רומנוב) ב-ת"פ 24548-06-13 מיום 15.6.2014, שבמסגרתו הושתו על המערער עונש מאסר בפועל של 50 חודשים, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 ₪. ראשיתו של תיק זה בכתב אישום שהוגש נגד המערער וחמישה נאשמים נוספים, שהואשמו בעבירות סחר בנשק שנתגלו בעקבות פעילותו של סוכן משטרה סמוי (להלן: הסוכן). לאחר הגשת כתב האישום, המשיבה הגיעה להסדרי טיעון עם כל אחד מששת הנאשמים בפרשה, שבעקבותיהם הוגשו כתבי אישום מתוקנים נגד כל המעורבים. הערעור הוא על רכיב המאסר בפועל שבגזר הדין.

רקע עובדתי

2. נגד המערער, בן 27, הוגש ביום 2.3.2014 כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שייחס לו עבירות של סחר בנשק וסיוע לסחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וכן עבירת הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, בשלושה אישומים שונים. המדובר בפרשה המערבת 6 נאשמים והמערער ביניהם, שקשרו קשר לבצע עסקאות למכירת כלי נשק לסוכן ששימש כ"קונה". על פי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן בעניינו של המערער, הוא הואשם בעבירות סחר בנשק וכמו כן בעבירת הצתה הייחודית רק לעניינו. בתמצית ייאמר, כי עניינם של שני האישומים הראשונים הוא בשתי עסקאות נשק נפרדות שבהן רכש הסוכן שני כלי נשק מסוג "קרל גוסטב": בעסקה הראשונה תמורת סכום של 15,500 ₪; ובעסקה השנייה תמורת סכום של 10,000 ₪. האישום השלישי עניינו שונה, והוא עוסק במעורבותו של המערער בהצתת רכבו של אדם אחר.

           לפי האישום הראשון, במועד הסמוך ליום 4.3.2013 קשר נאשם 1 (להלן: עבד) קשר עם עלי כרכי (להלן: עלי) להשיג כלי נשק מסוג M16 וכן כלי נשק מסוג "קרל גוסטב". ביום 4.3.2013 ועל פי תיאום מראש, נפגשו עבד והסוכן בשכונת בית חנינה בירושלים. עבד נכנס לרכבו של הסוכן, הראה לו תמונה של כלי הנשק מסוג "קרל גוסטב" ואמר לו שמחירו 17,000 ₪. לאחר שהסוכן ועבד נפרדו, התקשר הסוכן לעבד ואמר לו כי ברצונו לרכוש נשק מסוג M16. ביום 5.3.2013 התקשר עבד לסוכן ואמר לו שהשיג עבורו נשק מסוג M16 ארוך, באמצעות עלי והמערער, במחיר של 55,000 ₪, וכן M16 קצר במחיר של 60,000 ₪. לאחר מקח וממכר בין הצדדים השיגו עלי, עבד והמערער, עבור הסוכן, כלי נשק מסוג "קרל גוסטב". ביום 6.3.2013 נפגשו עבד והסוכן בשכונת בית חנינה בירושלים. עבד נכנס לרכבו של הסוכן וכיוון אותו לנסוע לנקודת המפגש עם עלי. כעבור מספר דקות הגיעו המערער ואדם נוסף ברכב למקום המפגש בחלחול. עלי יצא מהרכב ונכנס אף הוא לרכבו של הסוכן. עלי הוציא מתחת לחולצתו כלי נשק מסוג "קרל גוסטב" וכן מחסנית ובה 10 כדורים מסוג 9 מ"מ, והעביר אותם לסוכן. מיד לאחר מכן, הוציא הסוכן מכיסו סכום של 15,500 ₪ והעביר אותם לעלי ולעבד, שספרו את הכסף. עלי אמר לסוכן כי יוכל למכור לו כלי נשק נוספים. בתום העסקה, העביר עלי למערער את הכסף. עבד, המערער וכן עלי התחלקו ברווחים מן העסקה, וכל אחד מהם קיבל כ-1,000 ₪. בגין מעשים אלה הואשם המערער בעבירה של סיוע לסחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין.

           לפי האישום השני, במועד הסמוך ליום 14.4.2013 קשר עבד קשר עם עלי להשיג באמצעות המערער כלי נשק מסוג M16 עבור הסוכן בתמורה לתשלום של 45,000 ₪. במהלך הימים 13.4.2013-3.4.2013 שוחחו עלי והמערער מספר פעמים בנושא כלי הנשק. המערער מסר לעלי שהוא מנסה לרכוש את כלי הנשק מאדם נוסף (להלן: אבו מוחמד), והשניים דנו במחיר שבו יימכר כלי הנשק לסוכן. ביום 8.4.2013 נפגשו עבד ועלי עם הסוכן בבית חנינה ברכבו של הסוכן, ושוחחו על מחיר העסקה. הסוכן הסכים לשלם סכום שלא יעלה על 40,000 ₪, ועלי אמר שיחזיר לו תשובה בעניין זה. בימים הסמוכים ליום 13.4.2013 שוחחו עבד והסוכן מספר פעמים נוספות במטרה להגיע להסכמות לעניין מחיר כלי הנשק. ביום 13.4.2013 הודיע המערער לעלי כי כלי הנשק נמכר לאדם אחר, וכך מסר עבד לסוכן. עבד ציין באזני הסוכן כי הוא בודק עבורו אפשרויות לקניית כלי נשק מסוג "קרל גוסטב" במחיר של 10,000 ₪. הסוכן אמר לעבד שהוא מעוניין, ועבד דיווח על כך לעלי. עלי שוחח עם המערער ואמר לו שהסוכן מעוניין לרכוש כלי נשק מסוג "קרל גוסטב". המערער אמר לעלי שיוכל להשיג עבורו שני כלי נשק מסוג זה, וכך אכן קרה. לאחר שהמערער השיג את כלי הנשק עבור הסוכן, קבעו עבד, המערער, עלי והסוכן להיפגש בעזריה ביום 14.4.2013. בהתאם לתכנון מוקדם, עבד המתין בכניסה לעזריה ועלה לרכבו של הסוכן, ואילו עלי והמערער הגיעו ברכבו של המערער עם כלי הנשק מסוג "קרל גוסטב" לרחוב צדדי סמוך. בהמשך, עלי עלה עם כלי הנשק לרכבו של הסוכן, והעביר לידיו את הנשק כשהוא טעון במחסנית. המערער המתין במקום סמוך עם אבו מוחמד עד לסיום העסקה. לאחר שבחן את כלי הנשק, הסוכן הוציא 10,000 ₪ מכיסו והעביר חלק מהסכום לעבד וחלק לעלי, שמצידם ספרו את הכסף שהועבר להם. לאחר מכן הסוכן שילם 100 ₪ נוספים לעבד עבור התיווך בעסקה. המערער, עבד ועלי התחלקו ברווחים מהעסקה, וכל אחד מהם קיבל כ-1,000 ₪. המערער העביר לאבו מוחמד את חלקו בעסקה. בגין מעשים אלה הואשם המערער בעבירה של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין.

           לפי האישום השלישי, בין התאריכים 2.5.2013-30.4.2013 קשרו עלי והמערער קשר עם רימא כרכי (להלן: רימא) להצית את רכבה של פואיזה כרכי, המשמש דרך קבע את בעלה זיאד (להלן: הרכב); וזאת על רקע סכסוך קודם בין רימא לבין זיאד. רימא בדקה היכן זיאד מחנה את הרכב בדרך כלל, ואם באזור זה מוצבות מצלמות אבטחה. לשם קידום הקשר, המערער ועלי קנו בנזין וכפפות. ביום 2.5.2013 בסביבות השעה 00:30, עלי והמערער נסעו ברכבו של עלי לקרבת ביתו של זיאד ואיתרו את הרכב. עלי שפך על הרכב בנזין והצית אותו, כשהמערער עומד בקרבתו. כתוצאה ממעשי המערער ועלי, מכסה החלק הקדמי של הרכב נשרף, ונגרם נזק כבד גם למושבים הקדמיים, השמשה הקדמית והגלגלים הקדמיים של הרכב. לאחר ביצוע ההצתה, עלי והמערער התקשרו לרימא ועדכנו אותה בדבר ביצוע המשימה. המערער ציין באוזני רימא כי במהלך ההצתה נשרפו מכנסיו, ובתגובה היא הבטיחה שתקנה לו זוג מכנסיים חדשים. בגין מעשים אלו הואשם המערער בעבירת הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין.

           ביום 20.3.2014 המערער הורשע על פי הודאתו (כבוד השופט א' רומנוב) בעבירות שבכתב האישום המתוקן. להשלמת התמונה יצוין כי נגד עלי הוגש כתב אישום בנפרד המייחס לו עבירות סחר בנשק, הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ת"פ 24207-06-13. גזר הדין נגד עלי ניתן ביום 6.7.2014 (כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן). אותו עלי נמנה עם עדי התביעה שהיו אמורים להעיד נגד המערער ועבד – כאשר האחרון הוא בין ששת הנאשמים שנגדם הוגש כתב האישום, וביניהם המערער.

גזר הדין מושא הערעור