ע"פ 57617-02-14 ריאן נ' מדינת ישראל

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 47766-07-12 (בית משפט שלום בפ"ת) בעבירות של החזקת נשק שלא כדין בניגוד לסעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ושל החזקת אביזר נשק ותחמושת שלא כדין בניגוד לסעיף 144(א) סיפא לחוק.כללי

1. על המערער הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל ו- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

   הערעור מכוון הן כלפי הכרעת הדין והן כלפי חומרת העונש.

2. על פי הנטען בעובדות כתב האישום המערער החזיק ביום 5.7.2012, מוסלק בקרבת ביתו בכפר ברא, ברובה מאולתר מסוג "קארל גוסטב" (להלן: "הרובה") טעון במחסנית תואמת (להלן: "המחסנית").

3. בתשובתו לכתב האישום טען המערער כי הנשק אינו שלו, כי הוא לא החזיק בו, כמו גם שקיים ספק אם מדובר בנשק תקין, אף שאין זו המחלוקת.

    

    

    

   הכרעת דינו של בית משפט קמא

    

4. בית משפט קמא הרשיע את המערער על יסוד טביעת אצבעו שנמצאה על גבי סרט דביק (איזולירבנד), שהיה כרוך סביב מחסנית שהיתה בתוך הרובה וקבע כי מדובר בראיה נסיבתית מפלילה וכי "המסקנה היחידה האפשרית מתוך מכלול הראיות הינה שהנאשם (המערער שבפנינו), החזיק בנשק ובמחסנית והוא זה שכרך את הסרט הדביק סביב המחסנית" (סעיף 55 להכרעת הדין).

5. בית משפט קמא קבע כי מיקומה של טביעת האצבע, דהיינו, בחלקו הפנימי של הסרט הדביק, שעטף את המחסנית, כעשרה ס"מ לאחר תחילת התרת הליפוף, אינו מתיישב עם האפשרות של מגע אקראי של המערער במחסנית.