ע"פ 5678/14 ואח' מדינת ישראל נ' פלוני

1. ערעורים מטעם המדינה (המערערת בע"פ 5678/14) ומטעם הנאשם (המערער בע"פ 5740/14, להלן: המשיב) על גזר דין שניתן ביום 2.6.2014 על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לנוער (כב' השופטים מ' גלעד, ר' פוקס, ד' פיש) בתפ"ח 23128-04-13.

תמצית הליכים קודמים

2. ביום 20.5.2014 הורשע המשיב על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות מין חמורות של אינוס ומעשים מגונים בנסיבות אינוס שנעשו בקטינה שטרם מלאו לה 16, שלא בהסכמתה, תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית ותוך גרימת חבלה גופנית או נפשית - עבירות לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיפים 345(א)(1), 345(א)(4) ו-345(ב)(3) ולפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובעבירה של הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

3. המעשים בהם הודה והורשע המשיב, ושיפורטו להלן, בוצעו בלילה שבין 1.4.2013 לבין 2.4.2013, עת שהה המשיב בבית אביו בחלופת מעצר, בפיקוח אביו ובאיזוק אלקטרוני, שהוטלה עליו פחות מחודש קודם לכן בתיק אחר (ת"פ 16618-11-11). במועד זההיה הנאשם כבן 17 ו- 4 חודשים (היום כבן 19 וחצי), והמתלוננת, הייתה כבת 14 (בת 13 ו-11 חודשים, להלן:המתלוננת).

           וזה סיפור המעשה: המתלוננת, יחד עם עוד 3 קטינות החליטו לשתות בקבוק ויסקי מהול במשקה אחר שימתן את השפעת השתייה החריפה. לבקשת אחת הקטינות יצא המשיב מבית אביו, תוך הפרת תנאי חלופת המעצר, וסיפק להן משקה "אקסל" על מנת למהול את הוויסקי. הקטינות לקחו את המשקה והלכו לאזור אחר שם שתו מהמשקה האלכוהולי עד למצב בו המתלוננת התקשתה ללכת ונדרשה לעזרת הקטינות ולפיקוחן. בשלב כלשהו שתיים מהקטינות עזבו לביתן ונותרה קטינה אחת (להלן: ר') שנותרה והשגיחה על המתלוננת. מאוחר יותר, לבקשת המשיב הגיעה ר' עם המתלוננת לבניין בו שהה המשיב. המשיב חיכה בכניסה לבניין ולאחר מספר דקות של שיחה בינו לבין ר', ע.ר' בהותירה את המתלוננת עם המשיב, כאשר המתלוננת באותה עת הייתה עדיין שתויה והתקשתה לעמוד על רגליה.

           המשיב הוביל את המתלוננת בגרם המדרגות של הבניין ותוך כדי כך החל לגעת בה בניגוד לרצונה. בהגיעם לקומה הראשונה סמוך לדלת הכניסה לדירת חלופת המעצר, נגע המשיב בישבנה של המתלוננת ובחזה וכן הרים את גופייתה ונשך את שדה הימני. המשיב לא נענה לתחינותיה של המתלוננת לחדול ממעשיו והחזיק אותה בכוח כשהוא אומר לה שהוא רוצה להיות אתה. ובעודו מתעלם מסירובה ומהתנגדותה, הושיב המשיב את המתלוננת על גרם המדרגות, התיישב לידה, הסיט את מכנסיה ותחתוניה והחדיר בכוח את אצבעותיו לאיבר מינה, וגרם למתלוננת לדימום מאיבר מינה. כמו כן, נגע המשיב בכל חלקי גופה של המתלוננת, חשף את איבר מינו, ולקח את ידה של המתלוננת ושם אותה על איבר מינו החשוף. לאחר מכן השכיב את המתלוננת על גרם המדרגות, ולאחר שהסיט את מכנסיה ותחתוניה חיכך את איבר מינו בפתח איבר מינה של המתלוננת. בהמשך, פשט המשיב את מכנסיו ותחתוניו עד הברכיים, שב והסיט את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת וחיכך בכוח את איבר מינו בפתח איבר מינה של המתלוננת. לבסוף, הרפה המשיב מהמתלוננת, ולנגד עיניה שפשף בידו את איבר מינו עד הגיעו לסיפוק. כל מעשיו אלה נעשו תוך ניצול שכרותה של המתלוננת ועל אף התנגדותה, תחינותיה ובכיה שיחדל ממעשיו.

           כתוצאה ממעשי המשיב נגרמו למתלוננת שטף דם תת עורי בשד ימין, נפיחות באזור קרום הבתולין, קרע עם שטף דם כמעט עד בסיס הקרום ושטף דם תת עורי בפתח הנרתיק.

4. המשיב הורשע על פי הודאתו כאמור, וביום 2.6.2014 ניתן גזר הדין בעניינו. בית המשפט גזר על המשיב 3 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו; שנתיים מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך 3 שנים עבירת מין או אלימות מסוג פשע; שנת מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך 3 שנים עבירת מין או אלימות מסוג עוון או עבירת הפרת הוראה חוקית; וכן חויב המשיב לשלם פיצוי למתלוננת בסך של 35,000 ₪.

           בגזר הדין התייחס בית המשפט לכך שהמשיב פגע באוטונומיה של המתלוננת, רמס ברגל גסה את שלמות גופה ונפשה ואף לא שעה לתחינותיה בעוד הוא מודע לסירובה. כל זאת תוך הפרת תנאי חלופת מעצר בהם היה נתון בגין הליכים אחרים. כמו כן, עמד בית המשפט על כך שבמעשי המשיב הייתה הסלמה וכי הוא ביצע אונס כוחני ואלים שאף פגע פיסית במתלוננת.