ע"פ 55752-07-15

בפני בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש המאסר שהוטל על המבקש, בת.פ 1382-09-13 בבית משפט השלום (בפני כב' השופט ד"ר ש' אבינור) ביום 12.7.2015, ודינו נגזר ל-10 שנות מאסר.

1.המערער הורשע ב-21 אישומים של התפרצות לדירות מגורים לצורך ביצוע עבירה, לפי הוראת סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן קשירת קשר לביצוע פשע, לפי הוראת סעיף 499(א)(1).

בשלושה מהאישומים הורשע המבקש על פי הודאתו, ואילו בשאר האישומים הרשיע בית המשפט את המבקש כמפורט בהכרעת הדין המנומקת.

ביהמ"ש קמא דחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן אין הצדקה לעיכוב ביצוע במקרה זה, וכן לאור העובדה כי עונש המאסר היה צפוי, וקבע כי הוא יחל בריצוי העונש ביום 2.8.2015.

2.ביום 28.7.2015 הגיש המבקש הודעה במסגרתה ציין כי בכוונתו להגיש ערעור על פסק דינו של בימ"ש קמא, ובד בבד הגיש גם את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור אותו הוא עומד להגיש. במסגרת הבקשה טוען המבקש, כי קיים סיכוי סביר ביותר כי הוא יזוכה מ-18 ההתפרצויות, שכן נפלו טעויות רבות בפסק דינו של בימ"ש קמא, שכן אין כל ראיות להרשעתו, וכי מדובר בראיות נסיבתיות בלבד.

עוד טוען המבקש כי הואיל והוא היה במעצר עד תום הליכים במשך שנה, יש הצדקה לקבל את הבקשה שהרי שאם אכן יזוכה מכל יתר האישומים קיים סיכוי סביר שלא יוטל עליו עונש של למעלה משנה.

עוד טוען המבקש, כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן קיים ספק סביר באשמתו, וכי הרשעתו (מלבד העבירות שבהן הודה) הינה בשל ראיות נסיבתיות, כי בימ"ש קמא התעלם מראיות מזכות, ולא בדק קווי הגנה חלופיים, מה גם שעל פי פסיקת בתי המשפט, ישנם מקרים בהם ביהמ"ש נמנע מלהשית עונש מאסר גם כשמדובר במספר עבירות התפרצות.

3. אני סבורה שדין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי מועד ביצועו של עונש מאסר שהטיל בית-המשפט הוא ככלל מיד עם מתן גזר-הדין, אלא אם קבע בית-המשפט אחרת (סעיפים 43-44 ו-78 לחוק העונשין). כפי שנקבע בפסק הדין המנחה, ע"א 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ''ד נד(2) 241 (להלן: "עניין שוורץ"), ישנם מספר שיקולים שעל ביהמ"ש לשקול לשם עיכוב ביצועו של עונש מאסר: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון וטיב הערעור וסיכויי הצלחתו; בחינה לכאורית של סיכויי הערעור, באופן שכאשר מדובר בטענות רציניות, אשר יש בהן על-פי אופיין ומהותן – אם תתקבלנה – כדי להשפיע על תוצאות הערעור, יהיה בכך שיקול נכבד להצדקת עיכוב המאסר; עברו הפלילי של הנידון והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של הנידון והשאלה אם הערעור תוקף את ההרשעה עצמה, או רק את חומרת העונש.

4. בענייננו, לא מתקיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ביצועו של העונש שהוטל על המבקש.