ע"פ 52594-01-16 ג.וו נ' מדינת ישראל

השופט יואל עדן:

1.המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בשלוש עבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין, שתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 ו- 335(ב)(1) לחוק העונשין. במסגרת הכרעת הדין זוכה המערער מביצוע שש עבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות וארבע עבירות של איומים.

בגזר הדין הוטל על המערער עונש הכולל 15 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס בסך 2,500 ₪ ופיצוי לנפגעת העבירה בסך 10,000 ₪.

ערעור זה הינו על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

2.כתב האישום ייחס למערער ביצוע העבירות המפורטות לעיל, וכן עבירת היזק בזדון, ובמסגרתו פורטו אירועים מחודש אפריל 2003 ועד חודש יולי 2009, במסגרתם בוצעו מעשי אלימות ואיומים ע"י המערער כנגד המתלוננת אשר הייתה רעייתו במועדים הרלבנטיים, עת התגוררו בביתם עם שלושת ילדיהם.

על פי כתב האישום בין התאריכים 13 ו- 14 לחודש יולי 2009 במהלך שעות הערב המאוחרות, עת התווכחו בני הזוג על חובות כספים, איים המערער על המתלוננת בפגיעה בגופה, ועל אביה ואחיה בפגיעה בגופם וברכושם, ובמעמד זה תקף את המתלוננת בכך שבעט בה ברגליה וסטר לה, ובהמשך נטל מוט ברזל ובעוד המתלוננת בורחת לאחד מחדרי הבית, תקפה בכך שהיכה אותה עם מוט הברזל בכל חלקי גופה.

עוד על פי כתב האישום, במהלך חודש יוני 2009, סטר המערער למתלוננת בביתם, במועד אחר בחודש יולי 2009, שבר רכוש בבית ואיים על המתלוננת.

במהלך חודש יוני 2009 חבט במתלוננת באמצעות קביים של בתם, ובנוכחות הילדים, ובאותו מעמד בהופכו את ארונות הבגדים על הרצפה, איים על המתלוננת.

בין חודש פברואר לחודש מרס 2007, איים על המתלוננת כי ירצח אותה, ותקף אותה בכך שאחז בשערותיה, גררה על הרצפה, היכה באגרוף בפניה ובעט בראשה, לקח את מפתחות הרכב ופצע את המתלוננת בכך שדקרה באמצעותם בראשה, ברגליה ובידיה, בנוכחות הילדים, וכתוצאה מכך נגרמו למתלוננת פציעות בדמות דימומים וצלקות מעל לשוקיה.

במהלך 2006 סטר למתלוננת, נטל סכין מטבח ואיים עליה בפגיעה, בכך שהצמיד את הסכין לצווארה ואמר לה שהוא מסוגל להכל, ובאותו מעמד, כשהסכין מוצמדת לצווארה של המתלוננת, חנק אותה באמצעות ידו השנייה, בהמשך אחז בשערותיה וגרר אותה.