ע"פ 52503-06-15 קאופמן ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל

1.זהו ערעור על החלטתו של בית משפט השלום, אשר דחה בקשה להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול צו הפסקה שיפוטי וצו להפסקת פעולות, שהוצאו כנגד המערערים.

הרקע

2.ביום 11/09/14 ניתנו על ידי בית המשפט קמא, לבקשת המשיבה, במעמד צד אחד, צו הפסקה שיפוטי וצו להפסקת פעולות, לפי סעיפים 239 + 246 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, (להלן: "חוק התכנון והבנייה"). הצו הורה למערערים להפסיק לאלתר עבודות של הקמת חדר קירור בתוך סככה חקלאית מפולשת ללא היתר, להימנע מביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר, ולהימנע משימוש במקרקעין, שאיננו תואם את ייעודם, או שימוש הטעון היתר, ללא היתר, לרבות סגירת הסככה המפולשת או שימוש בחדר הקירור, והכל במקרקעין המוחזקים על ידם במושב כרם בן זמרה.

3.הצו הוצא על סמך המפורט בבקשה שהגישה המשיבה, (ובתצהיר התומך בה), שלפיה, ביום 08/09/14 נתגלה כי המערערים מבצעים עבודות אלה.

סעיף 6 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג-1982, קובע כי הרואה עצמו נפגע מצווים שכאלה רשאי לבקש ביטולם, וזאת תוך 30 ימים מהיום שבו הגיע הצו לידיעתו או ממועד הדבקת הצו. ביום 2.4.15, בחלוף למעלה מ-6 חודשים ממתן הצווים, הגישו המערערים בקשה "דחופה", לביטול הצווים, שניתנו במעמד צד אחד. בבקשתם לא פרטו המערערים באיזה מועד נודע להם על קיום הצווים, לכן הורה להם בית המשפט קמא להגיש תצהיר, בו יתייחסו לשאלה זו. לאחר קבלת התצהיר, ממנו עלה כי המועד להגשת הבקשה חלף, ובהעדר בקשה למתן ארכה, הורה בית המשפט קמא על מחיקת הבקשה, בקבעו כי אין בהחלטה זו הבעת עמדה באשר לאפשרות להאריך את המועד, אם תוגש בקשה.

4.בעקבות האמור, הגישו המערערים, ביום 21.4.2015 בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול הצווים וכן בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה הקודמת, שמחקה את הבקשה, מאחר ולא לוותה בבקשה להארכת המועד.

5.בקשתם של המערערים להארכת המועד נשענת על הטענה כי צו ההפסקה השיפוטי הובא לידיעת המערער על ידי בנו במהלך חודש דצמבר 2014, וזאת לאחר שהמערער היה מאושפז בשל בעיות בריאות מהן הוא סובל, החל מיום 18.9.2014, והמערערים עברו להתגורר באזור ירושלים במהלך הטיפולים והמעקב הרפואי. המערער טען בנוסף, כי הוא אמנם שב לביתו במושב כרם בן זמרה בחודש אוקטובר 2014, אך שהה בחופשת מחלה עד 11.12.2014 ולא היה מעורה במה שקרה במשק.

6.המערערים לא פרטו כיצד הגיעו הצווים לידי בנם, ובאיזה מועד וגם בהנחה שגרסתם לעיל נכונה, עדין, אחרו את המועד להגשת הבקשה לביטול הצווים, ונזקקו לארכה מטעם בית המשפט להגשת בקשה, שהמועד להגשתה קבוע בחיקוק.