ע"פ 51361-05-15 סלימאן נ' מ.י. מע"מ טבריה

1.המערער הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 ׁ(להלן: "חוק מס ערך מוסף"), בהיותו קבלן לעבודות בניין.

העבירות בוצעו בשנים 2005 - 2006, במהלכן הגיש המערער 15 דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ, בהם ניכה מס תשומות בסך 1,856,881 ₪, כשהפרש התשומות שניכה שלא כדין עמד על מעל מיליון וחצי ₪. בנוסף, בשנים 2002 - 2004 הסתיר המערער או השמיד פנקסים או מסמכים אחרים שנדרש לנהלם או למסרם, במטרה להתחמק מתשלום מס.

2.בשל האמור, הורשע המערער בעבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף 38 לחוק (15 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, ביחד עם סעיף 117(ב2) (3) לחוק, מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח הכולל ידיעה, כאמור, בנסיבות מחמירות, (15 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק והימנעות מלמסור ידיעה, מסמך שהוא חייב למוסרו (עבירה לפי סעיף 117(א)(1) לחוק מס ערך מוסף.

3.הודאת המערער באה במסגרת הסדר טיעון, שכלל הסכמה בנוגע לרכיב המאסר בפועל שיוטל על המערער ורכיבי ענישה נוספים, לפי שיקול דעת בית המשפט.

הצדדים הסכימו כי על המערער יוטלו 24 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בחופף ובמצטבר לעונש מאסר בפועל אחר שהוא מרצה, כך שסה"כ ירצה 26 חודשי מאסר בפועל מתאריך 15/03/15.

4.בית המשפט קמא גזר על המערער עונש מאסר בפועל בהתאם להסדר, וכן השית עליו 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בגין העבירות בהן הורשע, וחייבו לשלם קנס בסך 150,000 ₪ או 7 חודשי מאסר כנגדו. נקבע, כי הקנס ישולם ב-12 שיעורים חודשיים, שווים ורצופים, החל מ-60 יום ממועד גזר הדין.

5.ערעור זה מתמקד בחומרת רכיבי הענישה, שלגביהם לא הייתה הסכמה.

במהלך הדיון, ולאור הערותינו, הסכים ב"כ המשיבה לפרוס את הקנס למספר תשלומים גדול יותר וכן להתערבות מסוימת בגובה הקנס, לפי שיקול דעת בית המשפט.

6.לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, ובהתאם למוסכם ביניהם, אנו סבורים, כי יש מקום להתערבות מה בגובה הקנס שהושת על המערער ובאופן פריסתו, מן הנימוקים שיפורטו להלן: