ע"פ 51132-01-16 בנימין חיים נ' מדינת ישראל

סגן הנשיא, כב' השופט משה דרורי:

כללי

1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר מרדכי כדורי) בת"פ 3994-01-13, שבו הרשיע את המערער, לאחר שמיעת הוכחות בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, דהיינו: חציית צומת באור אדום; סטייה שלא בביטחה; נהיגה פוחזת; הכשלת שוטר (הכרעת דין מיום יא' חשוון תשע"ה (10.11.14)), וגזר עליו מאסר 5 חודשים בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי וצו מבחן למשך שנה (גזר דין מיום ב' שבט תשע"ו (14.11.15)).

ההליכים בבית משפט קמא

2.בעקבות אירוע שהיה ביום 21.9.13 הוגש על ידי המדינה כתב אישום, שבו מתוארים המעשים הבאים: שוטר ומתנדב חיפשו את המערער (הנאשם בבית משפט קמא) בביתו כדי לעכבו לחקירה. הוא לא נכח בבית והשוטר הבחין ברכבו של הנאשם ואז החל בנסיעה בניידת ועקב אחרי רכבו של הנאשם. השוטר כרז לנאשם לעצור בצד, אך הנאשם לא עצר והמשיך בנסיעה עד לצומת, שם נעצר באור אדום. השוטר העמיד את הרכב המשטרתי לצד רכבו של הנאשם, זיהה אותו כשהחלון פתוח והודיע לו שהוא מעוכב והורה לו לנסוע לתחנת המשטרה. בשלב זה החל הנאשם לברוח כשהוא מבצע פרסה ברמזור אדום, המשיך בנסיעה פרועה תוך סטיות ימינה ושמאלה עד שהצליח השוטר לעקוף את הרכב ולבצע משימה. במהלך מנוסתו של הנאשם ונהיגתו הפרועה נאלצו נהגים שונים לבלום בלימת חירום או לסטות כדי להימנע מתאונות עם רכבו של הנאשם.

3.כתב האישום מייחס לנאשם את הפרת הוראות החיקוק הבאות:

א. חציית צומת באור אדום - עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961

(להלן – "התקנות").

ב. סטייה שלא בבטחה - עבירה על תקנה 40(א) לתקנות.

ג. נהיגה פוחזת - עבירה על סעיף 338 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – "החוק").

ד. הכשלת שוטר - עבירה על סעיף 275 לחוק.

4.לאחר שמיעת העדים, שני אנשי משטרה ומתנדב – מטעם המאשימה; והנאשם – כעד הגנה, ובתום סיכומי הצדדים, ניתנה הכרעת דין שבה אימץ בית משפט השלום את גרסת המאשימה ודחה את גרסת הנאשם מנימוקים שפורטו בהכרעת הדין, ואשר בית המשפט מסיים את הכרעת הדין במילים אלה (פסקה 20): "לאור כל האמור באתי לידי מסקנה שהמאשימה הוכיחה את המיוחס לנאשם, בכל הנוגע להתרחשויות החל מעצירת המעורבים בצומת ישעי, מעבר לכל ספק סביר".

5.בהסכמת הצדדים הוכן תסקיר שירות מבחן שהוגש לבית המשפט ביום כח סיוון תשע"ה (15.6.15), שבו מתואר הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם: בן 49, נשוי, ואב ל-4 ילדים בגילאי 17 - 22, כאשר אישתו במצב רפואי קשה והוא תומך בה וממלא תפקיד של אב ואם. המשפחה עצמה נתמכת ע"י השירותים החברתיים, גרה בדיור ציבורי ונמצאת בחובות כספיים. חלק מהילדים היו מעורבים בעבריינות בהיותם קטינים. הנאשם עצמו ללא כל עבר פלילי שהוא. בתסקיר נאמר, כי הנאשם ממעיט מהמיוחס לו בכתב האישום ומתקשה לבחון את חלקו בביצוע העברה. עם זאת, התרשמות שירות המבחן היא כי ההליך הפלילי היווה גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו. כמו כן, השפיע עליו המעצר, מעצר הבית ושלילת הרישיון באופן זמני. כמו כן, חש פגוע מכך שהפעילו כלפיו אקדח טייזר, דבר שלתחושתו לא היה מוצדק. במסגרת הערכת הסיכון לעבריינות נכתב, כי מאחר והנאשם הועמד פעם ראשונה לדין וההליך השיפוטי היה עבורו מציב גבול ומרתיע והוא מביע שאיפה לקיום אורח חיים תקין ולהימנע מעבריינות, הערכת שירות המבחן היא כי אלו הם גורמי סיכוי להימנעות מעבירות נוספותבעתיד. לצד זאת, מאחר והנאשם ממעיט מהמיוחס לו בכתב האישום, מתקשה להעמיק בחוויות הקשות שעבר בחייו, נוטה למיקוד שליטה חיצוני ומתקשה לבחון התנהלותו לאורך השנים, בכלל, ובעבירה, בפרט, אילו הם גורמי סיכון למעורבות פלילית נוספת.