ע"פ 5010/14 נאיף סראחין נ' מדינת ישראל

המשנָה לנשיא מ' נאור:

1.        לפנינו שני ערעורים, שנדונו יחדיו, על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) ב-ת"פ 52688-02-13 מיום 9.7.2014. בית המשפט גזר על כל אחד משני המערערים (נאיף סראחין, המערער ב-ע"פ 5010/14 וסולים בן סלימאן אלדרארגה, המערער ב-ע"פ 5670/14) עונש מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים (בניכוי ימי מעצרם); 8 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים לבל יעברו עבירה מהעבירות בהן הורשעו או עבירה לפי פרק יא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (אך למעט עבירות לפי סעיף 413 לחוק (החזקת נכס חשוד) או לפי סעיף 432 לחוק (הוצאת שיק ללא כיסוי)); ותשלום קנס בסך 5,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר בפועל תחתיו. בנוסף, בית המשפט פסל את אלדרארגה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לכל רכב מנועי לתקופה של 5 שנים מיום שחרורו ממאסר.

כתב האישום

2.        שני המערערים והמשיבה הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן. כתב האישום יחס לכל אחד משני המערערים עבירת קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק); עבירת פגיעה ברכוש (סעיף 108(א) לחוק); ועבירת ניסיון גניבה (סעיף 384 בצירוף סעיף 25 לחוק). בנוסף, כתב האישום יחס לאלדרארגה עבירת הסתייעות ברכב לביצוע פשע (סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]) ועבירת חובת פוליסה (סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970).

3.        על פי עובדות כתב האישום במועד שאינו ידוע, אך לפני ה-22.2.2013, קשרו המערערים, יחד עם אדם אחר (להלן: האחר) שזהותו אינה ידועה, קשר להיכנס לשטחי האש הסמוכים לבסיס מאל"י באזור צאלים ולגנוב מתוכם חלקי מתכת של שלדות טנק ורכב, שהינן רכוש צה"ל. שלדות אלו משמשות את צה"ל כמטרות לאימונים ונטען כי בלעדיהן לא ניתן לקיים אימונים בצורה יעילה ולהכשיר את כוחות הביטחון למשימות הביטחוניות שיהיה עליהם לבצע. בכתב האישום נטען כי בבוקר ה-22.2.2013 נסעו המערערים והאחר בשני כלי רכב ונכנסו אל "שטח אש 308" הסמוך לבסיס, כשהם מצוידים במבער לחיתוך ברזל, בלון חמצן וכלי חיתוך שונים. לאחר שהגיעו לשלדת טנק בשטח האש, חתכו השלושה בצוותא חדא חתיכות ממנה והעמיסו אותן על רכביהם. בשלב זה איתרו מתנדבים מיחידת הג'יפים "אשכול" של משטרת ישראל את השלושה וצפו בהם במעשיהם. בהמשך, נעצרו שני המערערים על ידי מתנדבי משטרת ישראל.

ההליכים בבית המשפט המחוזי

4.        ביום ה-23.10.2013 הודו שני המערערים בכל העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן. לאור הודאתם הרשיע בית המשפט קמא את כל אחד מהמערערים בעבירות המיוחסות לו. בשלב זה ביקש בא-כוחם של המערערים כי יוגש בעניינם תסקיר על ידי שירות המבחן – בקשה לה נענה בית המשפט.

5.        מתסקיר שירות המבחן לגבי סראחין עולה כי הוא בן 24, אב לשני ילדים בני שבעה חודשים ושנתיים, וללא עבר פלילי. לדבריו נולד בסיני וכשהיה בן 9 עברו בני משפחתו להתגורר עם חברי שבט מסעודין אל עזזמה ונאלצו להתמודד עם קשיים כלכליים וחברתיים. ב-2010 קיבל מעמד של תושב ארעי. לדבריו סיים 12 שנות לימוד, רכש מקצוע של חשמלאי רכב והוא מעוניין ללמוד בעתיד הוראה. עד למעצרו עבד במספר עבודות מזדמנות ומזה כשנתיים עובד באירוח מדברי. ביחס לביצוע העבירה, טען סראחין כי מכרו הציע לו להצטרף אליו למטרת איסוף ברזל לשם מכירתו. לדבריו, עשה זאת מכיוון שהיה מעוניין לטייל בשטח ולא לשם השגת תמורה כספית. עוד אמר כי פעל מתוך תמימות וכי לא ידע שהשטח המדובר הוא שטח צבאי סגור, זאת מכיוון שמדובר בשטח פתוח שאינו מגודר. יחד עם זאת נמנע סראחין מלהתייחס לעובדה שהציוד לחיתוך ברזל היה מונח מלכתחילה ברכב בו נסע. לבסוף, הביע סראחין חרטה על מעשיו וחשש מן ההשלכות המשפטיות שלהם על עתידו.

           קצינת המבחן התרשמה כי סראחין ביקש לצמצם את אחריותו למעורבותו בפלילים ולתלות את האחריות לביצוע העבירות באלדרארגה. לסברתה ביצוע העבירות אינו משקף את התנהגותו של סראחין וכי כיום הוא מצליח לראות כיצד בחירותיו השגויות הובילו אותו לפעול בניגוד לחוק. קצינת המבחן העלתה בפני סראחין את האפשרות להשתלב בטיפול אך הוא ציין שהוא מעדיף להמשיך ולהתמיד במקום עבודתו, שכן הוא רואה בה גורם מקדם ומסייע עבורו. לאור האמור המליצה קצינת המבחן כי על סראחין יוטל עונש של צו לביצוע 220 שעות לתועלת הציבור. בית המשפט קמא ציין כי גם הממונה על עבודות השירות הגיש חוות דעת בעניינו של סראחין בה נאמר כי הוא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.