ע"פ 47251-11-14

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על גזר דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט יוסף יוספי; הע"ז 9997-08-10), שבו נגזר על המשיב עונש של ביצוע 150 שעות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

    

   רקע:

2. המשיב, רואה חשבון במקצועו, שימש כמנכ"ל חברת אופירה משאבי אנוש בע"מ (להלן – החברה). כנגד החברה וכנגד המשיב הוגש כתב אישום, שבו נטען כי החברה העסיקה עובדים זרים מבלי להעמיד לרשותם מגורים הולמים כנדרש על פי הדין. בכל הנוגע למשיב נטען כי הוא הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות המיוחסות לחברה, ולכן נושא באחריות לעבירה כנושא משרה.

3. בדיון שהתקיים ביום 30.10.2013 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, שלפיו הנאשמים [דהיינו החברה והמשיב] יחזרו בהם מהכפירה ויודו בכתב האישום המתוקן; המאשימה לא תתנגד לקבלת תסקיר קצין מבחן לאור נסיבותיו של המשיב; ייקבע מועד נוסף לשמיעת טיעונים לעונש.

4. בתסקיר קצין מבחן מיום 5.5.2014 הומלץ על על סיום ההליך ללא הרשעתו בדין של המשיב, בין היתר נוכח השלכות הרשעה בפלילים על יכולתו להמשיך לעסוק במקצועו, ועל ענישה במסגרת צו שירות לציבור.

5. בגזר הדין הוטל על החברה קנס בשיעור של 67,000 ₪, וכמו כן חויבה החברה לחתום על התחייבות בסך של 116,800 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשעה. בכל הנוגע למשיב, ובניגוד לעמדת המדינה, החליט בית הדין האזורי לאמץ את המלצת תסקיר שירות המבחן במלואה, לבטל את הרשעתו של המשיב, ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, בהתאם לתסקיר שהוגש.

6. בתמצית, בערעורה טענה המדינה כי בנסיבות המקרה היה על בית הדין האזורי להרשיע את המשיב, וכי אין בנסיבותיו של המקרה כדי להצדיק סטייה מן הכלל שלפיו משנמצא שאדם ביצע עבירה יש להרשיעו ולגזור את עונשו.

7. בסיכומי הטענות מטעמו בערעור העלה המשיב טענה מקדמית - דין הערעור להידחות על הסף בשל האיחור בהגשתו. לגופו של עניין טען כי אין כל צידוק להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.