ע"פ 4702/15 מופיד עביד נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא א' פרקש) בת"פ 1847-05-14 מיום 3.6.2015, במסגרתו הושת על המערער עונש של 57 חודשי מאסר בפועל; ו-10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה מבין העבירות בהן הורשע במסגרת תיק זה.

רקע עובדתי

2. המערער הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן אשר כלל שני אישומים, בעבירות של חברות בארגון טרוריסטי, לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; ייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(2) וסעיף 274(3) בצירוף סעיף 28 לחוק העונשין. עניינם של כל האישומים בעבירות שנעשו מתוך מניע לאומני, אותן ביצע המערער בעודו משתייך ל"החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חואתמה)", אשר הוכרז בשנת 1986 על ידי ממשלת ישראל כארגון טרוריסטי (להלן: הארגון).

3. על פי עובדות האישום הראשון, מאז הצטרף לארגון בשנת 2010 ועד היום, המערער מהווה חבר ופעיל בארגון. בין יתר פעילותיו במסגרת הארגון, השתתף ביום 22.2.2014 במחאת הזדהות שנערכה בכפר עיסוויה.

4. על פי עובדות האישום השני, כחלק מפעילותו של המערער בארגון, יידה המערער בקבוק תבערה ואבנים במספר הזדמנויות שונות לעבר כוחות הביטחון, כפי שיפורט להלן: בשלושה מקרים שונים, בסמוך למסגד אלארבעין שבכפר עיסוויה (להלן: המסגד), יידה המערער אבנים לעבר כוחות הביטחון שעל מצחו בד סמל הארגון. כמו כן, ביום 15.5.2013, הידוע כ"יום הנכבה", בשעה 14:00 לערך, השתתף המערער בהתקהלות אסורה יחד עם אחרים רעולי פנים, במטרה לגרום להפרות סדר בקרבת המסגד. במהלך ההתפרעות, זרק המערער אבנים וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון. באירוע נוסף, אשר התרחש ביום 19.11.2013 בשעות הערב, השתתף המערער בהתפרעות באזור המסגד, ויידה אבנים לעבר כוחות הביטחון. לאחר מכן, רכש בנזין בתחנת דלק קרובה, וחזר לאזור ההתפרעות שם ייצר בקבוק תבערה ויידה אותו אל עבר כוחות הביטחון. במהלך התפרעות זו נפגעו מספר שוטרים וחלקם נזקקו לטיפול רפואי.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

5. ביום 3.6.2015, גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער. בגזר דינו, בית המשפט עמד על הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, על מדיניות הענישה הנהוגה ועל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. באשר לערך החברתי שנפגע, נקבע כי מעשיו של המערער פגעו בביטחון המדינה ויציבותה – מעצם השתייכותו לארגון טרור; בערך המוגן של שמירה על גוף האדם וחיי אדם – בכך שיידה אבנים, ובקבוק תבערה; ובערך של שמירה על הסדר הציבורי – בכך שהשתתף בהתפרעויות ובפעולת יידוי הזיקוקים. באשר למדיניות הענישה הנהוגה, בית המשפט הדגיש את חומרתם הרבה של מעשי המערער, תוך שהטעים כי יש להטיל עונשים כבדים ומשמעותיים על מי שמשתייך לארגון טרור, בין היתר משום שבעבריינות על רקע אידיאולוגי-לאומני שיקול ההרתעה תופס את הבכורה מבין שיקולי הענישה. בנוסף, בית המשפט המחוזי התייחס לכך שלמעשיו של המערער קדם תכנון מוקדם; לעובדה שהמערער נטל חלק פעיל בהתפרעויות, וביוזמתו הכין ויידה בקבוק תבערה; לפוטנציאל הנזק הרב בכל אחת מהעבירות; למניע האידיאולוגי שהניע את המערער במעשיו; ולכך שהיה מודע היטב למעשיו, חרף גילו הצעיר. באשר לאירועים המפורטים באישום השני, בית המשפט המחוזי דן בהרחבה במבחנים על פיהם יוכרע האם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים, כאשר לבסוף הכריע כי יש לראות את שלושת המקרים הראשונים כאירוע אחד, ואת שני המקרים הנוספים כל אחד כאירוע בפני עצמו. בהתחשב במכלול השיקולים, בית המשפט המחוזי העמיד את מתחם העונש ההולם באופן הבא: באישום הראשון, בין 10 ל-24 חודשי מאסר; באישום השני – בגין שלושת המקרים הראשונים, בין 12 ל-36 חודשי מאסר; בגין האירוע מיום 15.5.2013, בין 12 ל-48 חודשי מאסר; ובגין האירוע מיום 19.11.2015, בין 20 ל-60 חודשי מאסר.