השקייה ללא היתר

השופט מ' בר-עם:

1.לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר יצחק שמעוני) בתיק ת"פ 3837/09. במסגרת הכרעת-הדין מיום 16.12.2012 הורשעו המערערים בעבירות שיוחסו להם בכתב-האישום, שעניינן: השקיית גידולים חקלאיים בקולחים ללא היתר ובניגוד לתנאי – עבירה לפי סעיפים 65א ו-71 לפקודת בריאות העם, 1940, ועל-פי סעיפים 1, 2 ו-6 לכללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ"א-1981. בגזר-הדין מיום 5.2.2013 הוטלו על המערערים העונשים הבאים: על המערער 1 קנס כספי בסך 75,000 ₪ או מאסר של שִשה חודשים תחתיו וכן מאסר על תנאי למשך שִשה חודשים; על המערערת 2 קנס בסך 25,000 ₪; על המערער 3 קנס כספי בסך 75,000 ₪ ומאסר על תנאי למשך שִשה חודשים; ועל המערערת 4 קנס כספי בסך 25,000 ₪. בית-משפט קמא קבע לעניין דרכי התשלום כי הקנסות ישולמו ב- 12 תשלומים שווים – החל מיום 1.3.2013 ובכל ראשון לחודש לאחריו. כמו כן, קבע כי כל אחד מהמערערים יחתום בשמו ובשם החברה שבבעלותו על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו, למשך שנתיים מיום מתן גזר-הדין.

ההליכים בבית-משפט קמא:

2.להלן, יובאו בתמצית, העובדות הרלוונטיות.

המערער 1 הִנו הבעלים של החברה הנאשמת 2 ועל-פי הנטען בכתב-האישום, מעבד כ- 700 דונם שטח חקלאי בעמק שורק (בנקודות הציון שפורטו שם, להלן – השטח). המערער 3 הִנו הבעלים של החברה המערערת 4, ובמסגרת זו עיבד בשנת 2008 את השטח בשיתוף עם המערערים 1 ו-2. המערערת 4 שילמה עבור הקולחים (מי שופכין שעברו טיהור), ושיווקה את הגידולים. קיבוץ צרעה הקים מתקן לטיפול שלישוני בקולחים (מתקן המטפל בקולחים שניוניים במטרה להפיק מהם קולחים שלישוניים, להלן – המתקן) ואשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, סיפק קולחים שלישוניים למערערים, קרי: קולחים שעברו טיהור נוסף המשפר את איכותם, כך שניתן יהיה להשתמש בהם להשקיה בלתי מוגבלת ולעמוד בקריטריונים שנקבעו, לעניין זה, על-ידי משרד הבריאות.

3.בשנים 2007-2006 השקו המערערים 1 ו- 2 ירקות שגידלו בשטח בקולחים שלישוניים מהמתקן בהיתר שנתי ממהנדסת המחוז. תוקף ההיתר לשנת 2007 פג ביום 31.12.2007. מראשית שנת 2008 ועד יום 31.7.2008 גידלו המערערים בשטח ירקות מסוג עגבניות, קישואים, פלפל וכדומה (להלן – הירקות) והשקו אותם בקולחים ללא היתר. ביום 25.5.2008 התקבלה בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים בקשתו של המערער 1 להיתר השקיה בקולחים של 540 דונם מתוך השטח. מתחילת שנת 2008 ועד יום 31.7.2008 נמצאו ליקויים בתפעול המתקן ובניטור והבקרה השוטפים שלו. כך, למשל, בדגימות שניטלו מהמתקן בימים 3.7.2008, 6.7.2008 ו-16.7.2008 – נמצא כי הקולחים לא עומדים בקריטריונים הנדרשים להשקיית גידולי הירקות. לאור האמור, לא ניתן למערער 1 היתר כפי שביקש. ביום 31.7.2008, לאחר שנמצא כי איכות הקולחים שהפיק המתקן השתפרה והיא עומדת בקריטריונים של משרד הבריאות, ניתן ההיתר המבוקש להשקיית הירקות, וזאת בתנאי שהמערער 1 יעמוד בתנאים שנקבעו בהיתר. במהלך חודש אוגוסט 2008 ולאחריו, מצא פקח איכות המים ברשות הטבע והגנים בשירות משרד הבריאות כי במתקן ליקויים רבים וכי איכות הקולחים המיוצרים במתקן שוב אינה עומדת בקריטריונים. ביום 8.9.2008 נשלחה למערער 1 התראה בדואר רשום על כוונת מהנדסת המחוז לבריאות הסביבה לבטל את ההיתר לשנת 2008 בשל החריגות, כאמור. בנוסף, ביום 12.9.2008 מצא פקח איכות המים עדויות לחיבורי כלאיים בין צנרת הקולחים השניוניים וצנרת הקולחים השלישוניים בשטח, ממנה הושקו 170 דונם נוספים של הירקות. קולחים שניוניים אינם מותרים כלל להשקיית ירקות נאכלים חי. לאור זאת, בקשתו של המערער 1 מיום 2.9.2008 להיתר השקיה לשטח זה – נדחתה ביום 15.9.2008.

4.ביום 17.9.2008 נערך למערערים 1 ו-3 (אשר על-פי הנטען בכתב-האישום עיבדו את השטח במשותף) שימוע, בו הוזהרו מפני השקיה ללא היתר או בניגוד לתנאיו וכי אין לשווק את הירקות שהושקו ללא היתר או בניגוד לתנאיו. במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2008 נערכו בקרות תכופות של המתקן ושל איכות הקולחים המסופקים לשטח ונמצאו ליקויים וחריגות מהנדרש בקריטריונים. ביום 19.11.08 נשלחה למערער 1 הודעה בדואר רשום על ביטול ההיתר שניתן לו. למרות כל האמור, המשיכו המערערים להשקות ולשווק את הירקות במהלך שנת 2008, למרות שנמסר להם, גם בשימועים שערכו למערער 3 ביום 16.12.2008 ולמערער 1 ביום 28.1.2009, כי איכות הקולחים שבהם הם משקים את הירקות אינה עומדת בקריטריונים של משרד הבריאות.

5.נוכח האמור, הוגש כנגד המערערים כתב-אישום, המייחס להם השקיית גידולים חקלאיים בקולחים ללא היתר ובניגוד לתנאים כנדרש על-פי הכללים שנקבעו.