ע"פ 4609/14 נתנאל צורדרקר בסט נ' מדינת ישראל

השופט צ' זילברטל:

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נ' זלוצ'ובר) שניתן בת"פ 34610-05-12 (הכרעת הדין מיום 18.12.2013, וגזר הדין מיום 21.5.2014), בגדרו הורשע המערער בעבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), ובעבירת מהומה ועלבון במקום ציבורי לפי סעיף 194(ב) בצירוף 144ו(א) לחוק. בעקבות הרשעתו נגזרו על המערער 18 חודשי מאסר בפועל; שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סעיף 379 לחוק; ו-30 ימי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סעיפים 194 או 144ו לחוק. יש לציין, כי ביצוע עונש המאסר עוכב, כמפורט בפסקה 10 שלהלן.

           הערעור מופנה כלפי ההרשעה בעבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולחלופין כלפי העונש.

כתב האישום וגרסת המערער

2. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 12.5.2012 שהה המערער עם חבריו בבריכת מלון "צל הרים" בים המלח (להלן: המלון), כאשר במהלך אותו היום שתה המערער משקאות אלכוהוליים. בשעה 16:00 לערך ניסה המערער להשליך את חברתו לבריכה כאשר רגלה מדממת. כשפנה אליו קב"ט המלון - רייגן אזברגה (להלן: המתלונן), וביקש ממנו לחדול ממעשיו, החל המערער לגדף את המתלונן תוך שהוא צועק לעברו: "בדואי זבל". בעוד שהמתלונן המשיך ללכת, שבר המערער בקבוק בירה מזכוכית והתקדם אל עבר המתלונן, כאשר הוא מניף את חלק הבקבוק השבור בו אחז במטרה לדקור את המתלונן. המתלונן תפס ביד המערער, ריתק אותו לקרקע והמשיך לאחוז בו כשהוא שכוב על הארץ. בהמשך, הגיעו אנשים נוספים שסייעו למתלונן להחזיק במערער עד להגעת המשטרה לזירה. בהיותו שכוב על הקרקע, המשיך המערער לעלוב במתלונן האוחז בו באומרו: "יא בדואי תעזוב אותי ותן ליהודי לתפוס אותי", וכן: "יא בדואי מסריח". בשל האמור ייחס כתב האישום למערער עבירה של ניסיון לחבלה חמורה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) (אף כי הניסיון כלול בסעיף העבירה העיקרי) ועבירה של מהומה ועלבון במקום ציבורי.

3. גרסת המערער באשר לעובדות המקרה עברה שינויים במהלך הזמן. אסקור להלן את גרסאותיו, כפי שהובאו בחקירת המשטרה ובמשפט עצמו, בהתאם לחומרים המונחים בפנינו.

           על-פי האמור בדו"ח הפעולה (ת/6) שמילא שוטר הסיור שהגיע למקום האירוע (להלן: השוטר הירש), עם הגעתו לזירה פגש השוטר הירש במתלונן שדיווח לו כי המערער רץ לעברו וניסה לדקור אותו באמצעות בקבוק ששבר. בהמשך פנה השוטר למערער שאימת את גרסתו של המתלונן, ומסר כי ניסה לפגוע באחרון "בגלל שהוא שונא בדואים". עוד נכתב בדו"ח כי מפי המערער נדף ריח חריף של אלכוהול, וכי המערער עצמו דיווח כי הוא "מסטול". בדו"ח העיכוב (ת/7), שמולא אף הוא על-ידי השוטר הירש, במקום המיועד לרישום "תגובת המעוכב/העצור (רשום את המילים שאמר)" נכתב: "אני תקפתי אותו בגלל שהוא בדואי אני שונא בדואים. זה הבקבוק שתקפתי אותו". בהמשך, הובא המערער לתחנת המשטרה שם נחקר עוד באותו הערב על-ידי החוקר ינין. בהודעת החשוד מאותה החקירה (ת/9) אמר המערער: "שתינו בירות הוא הפך אותי שהייתי אם הבקבוק והוא חשב שאני רוצה לדקור אותו" [השגיאות בציטוטים המובאים במקור – צ.ז.]. לדבריו, לאחר שקילל את המתלונן, תפס אותו האחרון והצמיד אותו לרצפה, ורק בשלב זה נשבר הבקבוק שהיה בידו. משאומת המערער עם הדברים שמסר לשוטר הירש, ציין המערער כי: "אמרתי שאני שונא בדואים חוץ מהבקבוק הכל נכון", וכן: "לא שברתי אותו שהוא הפך אותי אז הבקבוק נשבר".

           ביום 14.5.2012 בסביבות השעה 15:00 נערך על-ידי החוקר לוגסי עימות בין המתלונן לבין המערער. על-פי דו"ח ביצוע העימות (ת/2), המתלונן חזר על תיאור האירוע כפי שהובא בעובדות כתב האישום, בעוד שהמערער מגבה את גרסת המתלונן. ואולם, מעיון בתמליל העימות וצפייה בתיעוד חזותי שלו, נראה כי המערער דבק בתחילה בגרסה שהציג בפני החוקר ינין, ורק לאחר לחצים שהופעלו עליו מצד החוקר לוגסי סמך ידו על גרסת המתלונן. התנהלות זו אינה מופיעה בת/2, המציג הודאה חד-משמעית של המערער במעשים המיוחסים לו. לשם המחשה אציג להלן ציטוטים מתמליל העימות (ת/5א):