ע"פ 4593/14

השופטת ד' ברק-ארז:

1. האם בדין נתן בית המשפט המחוזי אמון בעדויותיהן של המתלוננות והרשיע את המערער, שהוא דודן, בביצוע עבירות מין חמורות? כמו כן, מה צריך להיות עונשו של המערער נוכח זיכויו מעבירות שביצע בעת היותו קטין, לאחר שכתב האישום נגדו הוגש מבלי לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה כנדרש בדין? שאלות אלה התעוררו בפנינו בערעור דנן.

רקע עובדתי ותיאור כללי של ההליכים

2. המערער הואשם בביצוע סדרה של עבירות מין חמורות בארבע מאחייניותיו, בנותיה של אחותו למחצה. התלונה הראשונה נגד המערער הוגשה כבר בשנת 2000 על-ידי אחת מן האחייניות – א' ג', אולם התיק נסגר מחוסר ראיות. 12 שנים לאחר מכן, בשנת 2012, הגישה אחיינית אחרת של המערער, י' א', תלונה נגדו ונגד אחיו בטענה כי הם ביצעו בה עבירות מין. זמן קצר לאחר מכן חזרה והגישה גם א' ג' תלונה נגד השניים. תלונות אלה הובילו בסופו של דבר להגשת כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המערער (תפ"ח 42028-03-12, הנשיא י' אלרון והשופטים מ' גלעד ו-מ' רניאל). חלק מהאישומים בכתב האישום יוחסו גם לאחיו של המערער, ונסבו גם הם על עבירות מין שעל-פי הנטען בוצעו במתלוננות. מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום הוגשו תלונות על-ידי שתי אחייניות נוספות (א' א' ו-ח' ג') ובהתאם לכך תוקן כתב האישום המקורי. המערער ואחיו הכחישו את האמור בכתב האישום.

3. ביום 12.11.2013 בית המשפט המחוזי נתן את הכרעת דינו בעניין. בית המשפט המחוזי זיכה את אחיו של המערער, אך הרשיע את המערער עצמו ברוב העבירות שיוחסו לו. בהמשך לכך, ביום 15.5.2014 ניתן גזר דינו של המערער ובית המשפט המחוזי השית עליו, בין היתר, 20 שנות מאסר בפועל.