ע"פ 44945-05-15 לבבי ואח' נ' מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה

כנגד המשיב 1, ז"ל, ניתנה בבית משפט השלום בתל-אביב הכרעת דין מרשיעה, ונגזר דינו.

המשיב 1 הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

בתאריך 2.6.15, קודם שהתקיים דיון בערעור, הלך המשיב 1 לעולמו.

בתאריך 9.6.15 הגיש המבקש לבית משפט השלום בתל-אביב (לכב' השופט אבי פורג) בקשה להשבת ערבות כספית בסך 100,000 ₪, שהפקיד המשיב 1, ז"ל, בקופת בית משפט השלום בתל-אביב, עובר להליך הפלילי שהתנהל נגדו, ואשר נועד להבטחת התייצבותו למשפטו. המבקש הבהיר בבקשתו, כי על הערבות האמורה נרשם לזכותו משכון בלשכת רשם המשכונות, והוא זכאי לסכום זה. חששו של המבקש הוא, שמא יורה בית המשפט על קיזוז הערבות בסום האמור מהקנס הכספי שנגזר על המשיב 1.

ניתנה בתאריך 9.6.15 החלטת כב' השופט פורג, לפיה, בית משפט השלום סיים את ההליך, ועל כן, מקומה של הבקשה בבית המשפט המחוזי.

נוכח החלטה זו, מיהר המבקש והגיש לבית המשפט המחוזי הודעה אודות המשכון שנרשם לזכותו.

רעיית המשיב 1, כנציגת העיזבון, ביקשה אורכה לתגובה כדי ללמוד את הנושא, ואגב כך, ביקשה לקבל לעיונה את הסכם שכר הטרחה שנחתם בין המשיב 1 והמבקש, את הסכם המשכון, וכל חומר רלבנטי אחר. גם ב"כ המשיבה 2 הודיעה כי אין בידה מידע אודות המשכון האמור.

בחנתי את הבקשה ואת ההודעה וכן את תגובות המשיבים. להלן החלטתי:

ערבות שהפקיד נאשם (המשיב 1, במקרה זה) להבטחת התייצבותו למשפטו אמור בית המשפט להחזיר לידי המפקיד. בנסיבות שנוצרו, כפי שפירטתי לעיל, על בית משפט השלום להחזיר את הערבות בסך 100,000 ₪ למפקיד, ושוב אינו רשאי להחזיק בערבות, אלא אם הייתה ניתנת הוראת קיזוז במסגרת גזר הדין, דבר שלא נעשה.

יחד עם זאת, על מנת לאפשר למבקש, עו"ד גולדמן, לבחון נקיטה בהליכים אזרחיים מתאימים, תכנס החלטתי לתוקף בתאריך 24.9.15. במועד זה, בהיעדר החלטה אחרת, יוחזר הפיקדון לעיזבון המפקיד, המשיב 1.