ע"פ 44047-03-15 בן חיים נ' ועדה מקומית לתכנון מגדל העמק

1.נגד המערער הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו עבירות של ניהול עסק ללא רישיון עסק כדין והפרת צו שיפוטי (עבירות לפי סעיפים 4, 14(א), 16 ו-18 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968).

2.על פי כתב האישום, ביום 06/10/10, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בבית שאן בתיק עמ"א 34945-12-09, בו ניתן צו סגירה לעסק מסוג מוסך המנוהל על ידי המערער, באזור התעשייה הדרומי של מגדל העמק. תוקפו של צו הסגירה הוא מיום 06/12/10.

הצו נמסר לידיו של המערער, למרות זאת, ביום 30/03/11, או בסמוך למועד זה, נמצא כי הוא מנהל את העסק ואיננו מקיים את הצו.

המערער כפר בביצוע העבירות, וטען כי איננו מנהל את העסק אלא עובד בו כשכיר.

3.בהכרעת הדין שניתנה על ידי בית המשפט קמא, לאחר ניהול הוכחות, זוכתה נאשמת נוספת, שכנגדה הוגש כתב האישום, חברה בשם מ.מ.ד.ן או בע"מ, שהמערער הוא מנהלה, בהעדר ראיות מספקות לכך שהפעילה את העסק במועדים המפורטים בכתב האישום. לעומת זאת, ביחס למערער, שוכנע בית המשפט קמא, כי גרסתו איננה מהימנה, ועל סמך ראיות התביעה, קבע כי המערער הוא בעל זיקה לעסק (מוסך לשירותי רכב), וממשיך לנהלו, בניגוד לצו. לכן, נקבע, כי המערער מפר את הצו, בהמשיכו לנהל את העסק.

4.בגזר הדין הטיל בית המשפט קמא על המערער, עונשים שכללו 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 8,000 ₪ וחייבו לחתום על התחייבות בסך 8,000 ₪.

5.המערער לא השלים עם הכרעת הדין, ובערעורו הוא חוזר ומבקש להורות על זיכויו מן העבירות בהן הואשם. טענותיו העיקריות הן שתיים: ראשית, לא הוכח כי הפר צו של בית המשפט, שכן גזר הדין בו ניתן הצו לא הוגש כראיה. שנית, שגה בית המשפט קמא כאשר דחה טענתו כי הוא איננו מנהל את העסק, ולכן לא הוכח כי הוא מנהל עסק ללא רישיון או מפר את הצו באמצעות ניהול העסק.

6.הערעור מכוון רובו, ככולו, כנגד ממצאים עובדתיים ומסקנות שנקבעו על ידי בית המשפט קמא. בכגון דא, הכלל הוא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב, אלא במקרים חריגים. למרות האמור, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שיפורט להלן.