החלטה בבקשה של יאשיהו יוסף פינטו להארכת ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ

1. לפניי בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגד המבקש, לאחר שהורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הצעת שוחד לפי סעיפים 291 ו-294 לחוק העונשין; ובשורת עבירות של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין. לדברי המבקש, עליו לנסוע לארצות הברית לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף ומציל חיים למחלת הסרטן שבה הוא חולה.

           המבקש, המצוי בראשית שנות ה-40 לחייו, הוא רב ומנהיג העומד בראש הפעילות התורנית של עמותת "שובה ישראל". בגזר הדין בעניינו נאמר כי "בפעילותו צבר את אמונם והיה מושא להערצתם של רבים, בארץ ובחו"ל. אנשי עסקים, משרתי ציבור, נבחרי ציבור, ידוענים ופשוטי עם מכל שכבות הציבור שיחרו לפתחו". בשנת 2012 נפתחה במשטרה חקירה שעניינה אי סדרים שנתגלו בפעילותה של עמותת "חזון ישעיה" (העברה של כ- 1.2 מיליון דולר מכספי העמותה לחשבון פרטי של רעייתו של המבקש), והמבקש פעל כדי להשפיע על החקירה ולשבש אותה. בתוך כך, המבקש הפעיל לחץ על שני בעלי תפקידים בעמותה לחזור בהם מתלונותיהם בנוגע לפעילות הכספית שלה, בין היתר על ידי איום בהכרזת "דין רודף"; ולאדם שלישי שילם כספים תמורת שתיקתו בחקירה. גם לתת ניצב אפרים ברכה ז"ל, מי ששימש כקצין בכיר באגף החקירות של המשטרה, ניסה המבקש לשלם כספים בהיקף נכבד – במטרה לקבל ממנו בתמורה מידע חסוי על פרטי החקירה. ואולם ברכה דיווח על הצעת השוחד לממונים עליו, ונגד המבקש ורעייתו נפתחה חקירה (נטען כי המבקש פעל בשיתוף עם רעייתו בביצוע העבירות). במסגרת הסדר הטיעון עם המבקש הוסכם בין היתר שלא יוגש כתב אישום נגד הרעיה. 

           הכרעת הדין בעניינו של המבקש ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגן הנשיאה ד"ר ע' מודריק) ביום 14.4.2015, ובאותו מעמד הוצא נגדו צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוא נושא הבקשה שלפניי. ביום 12.5.2015 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המבקש לשנת מאסר אחת בפועל; שנתיים מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מתום מאסרו עבירה מסוג פשע; וקנס בסך 1,000,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. לאחרונה הגיש המבקש ערעור על גזר הדין, ובהסכמת המשיבה עיכב בית המשפט העליון את ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור, שהדיון בו קבוע עתה ליום 16.11.2015.

הבקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ

1. לדברי המבקש, בחודש מרץ 2014 התגלה בגופו סרטן הערמונית. על פי הנטען מחלה זו אמנם שכיחה בקרב מבוגרים, אך נדירה בקרב גברים בני גילו של המבקש ומהווה סכנה ממשית לחייו – ועל כן עליו לצאת בדחיפות את הארץ לשם קבלת טיפול רפואי בארצות הברית. לבקשה צורפו שורה של מסמכים רפואיים, ובין היתר מספר מכתבים מאת פרופ' דאגלס שר, מומחה לאורולוגיה מארצות הברית, שאין חולק כי הוא בעל שם עולמי וניסיון רב בטיפול בסרטן מהסוג שבו לקה המבקש (להלן: פרופ' שר). פרופ' שר הגיע לישראל כדי לבדוק את המבקש, ובמכתב מיום 20.7.2015 קבע המומחה כי בהינתן גילו של המבקש וההיסטוריה הרפואית שלו, קיים סיכוי גבוה להתפשטות מהירה של הסרטן בגופו – שאז לא יהיה ניתן עוד לרפאו. משכך, פרופ' שר סבור כי על המבקש לעבור ניתוח דחוף לכריתת הערמונית, שייערך בשיטה רובוטית, כאשר כל עיכוב בביצוע הניתוח מהווה איום מיידי ומוחשי לחייו של המבקש. ועוד מבהיר המומחה בכתב, כי הניסיון שהוא עצמו צבר (כ-3,000 ניתוחים) והמומחיות שיש לו בביצוע ההליך של כריתה רובוטית של הערמונית, עולים באופן ניכר על הניסיון והמומחיות של כל מנתח אחר בישראל ומחוצה לה; וכי במוסד הרפואי שבו פועל פרופ' שר, בית חולים בניו-יורק בשםWeill Cornell Medical College, ניתן להבטיח כי המבקש יזכה לטיפול מיטבי בעת ההתאוששות מהניתוח, שיביא לחזרתו במהרה לישראל (המכתב צורף כנספח ג לבקשה). במכתב נוסף מיום 28.7.2015 חזר פרופ' שר על כך שאין להתמהמה בביצוע כריתת הערמונית למבקש (נספח ד לבקשה).

           בבקשה נאמר עוד כי הטיפול הרפואי במחלתו של המבקש עד כה נערך כולו בחו"ל ולא בישראל, כאשר במהלך התקופה שבה מתנהלים ההליכים המשפטיים נגדו נאלץ המבקש במספר הזדמנויות שונות לצאת לשם כך מן הארץ. ואולם לדבריו, בכל המקרים הקודמים שבהם יצא המבקש את הארץ, הוא הקפיד לשוב ולהתייצב להמשך ההליכים, כפי שהתחייב לעשות. בתוך כך, בחודש פברואר 2015 נערך למבקש בחו"ל ניתוח לכריתה חלקית של הערמונית – שאז התגלתה מחלת הסרטן שממנה הוא סובל עתה. לאחר שהתאושש מן הניתוח שב המבקש לארץ, והתייצב במיוחד לצורך הודאה בכתב האישום המתוקן והכרעת דינו. בזאת יש ללמד, כך נטען, כי ראוי ליתן במבקש אמון ולאפשר את יציאתו מן הארץ גם עתה. בהקשר זה מדגיש המבקש כי לא הפר מעולם את התחייבויותיו, וגם כאשר נדרש להאריך את שהותו בחו"ל בשל מצבו הרפואי – הוא פנה בבקשה מתאימה אל המשיבה וקיבל את הסכמתה לכך, והכל בזמן שהליכי החקירה בעניינו היו בעיצומם.

2. אשר להפקדת ערבויות להבטחת התייצבותו של המבקש לדיון בערעור (ולחלופין לריצוי מאסרו) – הלה סבור כי אותן ערבויות שהופקדו על ידו בעבר בקופת בית המשפט, לצורך הבטחת חזרתו לישראל במקרים קודמים, מספקות גם לעת הזו די והותר. ודוק: בעת ניהול החקירה נגד המבקש ורעייתו, שבמהלכה הם אף נעצרו, ביום 11.10.2012 הורה בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת א' נחמן) על שחרורם של בני הזוג בתנאים מגבילים. תנאים אלה כללו בין היתר צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש ורעייתו; הפקדת ערבות בנקאית על סך מיליון ש"ח; ערבות עצמית על סך מיליון ש"ח שתיחתם על ידי המבקש ואשתו; וערבות צד ג' על סך מיליון ש"ח עבור המבקש ואשתו. ביום 1.11.2012 פנו המבקש ורעייתו לבית משפט השלום וביקשו, בהסכמתה של המשיבה, להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליהם – לצורך מתן טיפול רפואי דחוף למבקש בארצות הברית. בית משפט השלום נעתר לבקשה, והורה על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ בכפוף להפקדת ערבויות כדלקמן: ערבות בנקאית נוספת על סך מיליון ש"ח; 3 ערבויות צד ג' בסך של 5 מיליון ש"ח כל אחת; ערבות עצמית של המבקש ורעייתו בסך של 5 מיליון ש"ח. בהקשר זה מדגיש המבקש כי הערבויות הקיימות כיום בקופת בית המשפט מכוחה של החלטה זו נועדו להבטיח את חזרתם לארץ הן של המבקש והן של רעייתו, בעוד שהיום מבוקש להבטיח רק את חזרתו שלו (שכן נגד הרעייה לא הוגש בסופו של דבר כתב אישום). אף על פי כן, המבקש מוכן להותירן בקופת בית המשפט כמות שהן, על מנת שיבטיחו את התייצבותו לדיון בערעור, והוא סבור כי מדובר בבטוחות מכבידות ומספקות בהחלט.

           לבסוף מציין המבקש, כי משפחתו המורחבת נמצאת בישראל, וכך גם מרכז קהילתו המונה עשרות אלפי חסידים. יש לו גם רכוש משמעותי בארץ, ואין לו כל כוונה להפוך לנמלט מן הדין בישראל. היה ובתום הדיון בערעור עונש המאסר שהושת עליו יוותר בעינו, הוא בוודאי יקבל את הדין וירצה אותו.