ע"פ 4111-14 קורד ואח' נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דין מיום 5.12.2013 ועל גזר דין מיום 27.4.2014 של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר צ' סגל) בת"פ 51845-05-12, במסגרתם הורשע המערער 1 בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (להלן: עבירת הקשר), לפי סעיף 499(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); מרמה, עורמה או תחבולה, לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); אי קיום דרישות, לפי סעיף 220(5) לפקודה; ועיסוק במתן שירותי מטבע ללא רישום, לפי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון. כמו כן, לבקשת המערער 1, לאחר הרשעתו ולפני מתן גזר דינו, צורף להליך כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו בת"פ 14696-04-12 (להלן: כתב האישום הנוסף) בגינו הוא הורשע בעבירות של פעולה ברכוש טרור, לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן:חוק איסור מימון טרור); איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; והפרת חובת דיווח, לפי סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון. המערער 2 הורשע בביצוע עבירות של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון; הפרת חובת דיווח, לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון; מרמה, עורמה או תחבולה, לפי סעיף 216(5) לפקודה; אי קיום דרישות, לפי סעיף 220(5) לפקודה; וסיוע לחטיפה לשם סחיטה (להלן: עבירת הסיוע), לפי סעיפים 372 ו-24 לחוק העונשין. יצוין, כי עבירת הסיוע יוחסה למערער לאחר שהמשיבה ביקשה שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

           בגזר הדין, הושתו על המערער 1 ארבע שנות מאסר בפועל; שנתיים מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון; וקנס בסך של 100,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו. על המערער 2 הושתו שש שנות מאסר בפועל; שנתיים מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה לפי סעיף 3(א) או 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון; קנס בסך של 25,000 ש"ח או שמונה חודשי מאסר תמורתו; ופיצויים בסך כולל של 50,000 ש"ח.

כתבי האישום

כתב האישום בת"פ 51845-05-12

2. נגד המערערים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות במסגרת ששה אישומים. לפי עובדות החלק הכללי של כתב האישום, המערערים הנם אב ובנו, ובבעלותם שני עסקים למתן שירותי מטבע הרשומים על שמו של המערער 2. בחלק הכללי של כתב האישום מתואר כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, התרחשו בסיני חטיפות של אזרחים סודנים ואריתראים (להלן: החטופים) על ידי כנופיות של בדואים (להלן: החוטפים או הבדואים). החטופים הוחזקו בתנאי שבי קשים, ואוימו על ידי החוטפים כי יוצאו להורג אם לא ישולם עבורם דמי כופר. החוטפים היו יוצרים קשר עם בן משפחה של החטוף בישראל ודורשים ממנו סכומים של אלפי דולרים עבור השחרור. כמו כן, החוטפים היו מאפשרים לחטופים לשוחח עם בני משפחתם, ובמהלך השיחה החטופים היו מתארים בבכי את תנאי השבי הקשים והמצוקה בה הם נתונים.
3. עוד על פי החלק הכללי של כתב האישום, במחצית הראשונה של שנת 2011, יצר חלפן ירדני בשם נאדי קשר עם המערער 1 והציע לו להעביר כספים מאזרחים אריתראים וסודנים השוהים בישראל לבדואים השוהים בסיני, לצורך הכנסת בני משפחתם לישראל שלא כדין. השניים סיכמו כי מספר הטלפון של המערער 1 יועבר לבדואים ואלו ישלחו לו הודעות טקסט עם מספרי הטלפון של האריתראים והסודנים, סכום כסף שעליהם לשלם ומספר קוד לזיהוי. כן סוכם, כי עם קבלת התשלום יאשר המערער 1 שהכספים התקבלו ואלו יועברו לבדואים. במועד שאינו ידוע במדויק, שיתף המערער 1 את המערער 2 בפרטי הקשר, וגם הוא החל לעבוד בהתאם למוסכם. צוין כי המערערים לא ניהלו כל רישום אודות הכספים שהתקבלו במסגרת הסכם זה.
4. במסגרת חמשת האישומים אשר יוחסו למערערים מתוארים סיפורם של חמישה זרים השוהים בישראל, אשר קיבלו שיחה מהחוטפים שדרשו דמי כופר עבור שחרור קרוב משפחתם. בכל המקרים, קיבלו המערערים הודעת טקסט מהחוטפים, יצרו קשר עם מספר הטלפון שקיבלו, מהצד השני הזדהה מישהו באמצעות קוד זיהוי, תואמה פגישה בבית העסק של המערערים לשם העברת הכסף ולבסוף המערערים העבירו את הכסף לחוטפים בסיני.
5. על פי עובדות האישום הראשון, במהלך חודש פברואר 2012, א.ג קיבל שיחה מאחותו השוהה בסעודיה אשר סיפרה לו כי החוטפים ביקשו סך של 45,000$ עבור שחרור קרוב משפחתם, ע'. בסמוך לכך, ע' יצר קשר טלפוני עם א.ג והתחנן בפניו שידאג לשחרורו, תוך שהוא מפרט על המכות והאיומים שהוא מקבל בשבי. לאחר ש-א.ג השיג את הסכום המבוקש, נמסר לו קוד הזיהוי מהחוטפים, והמערער 2 התקשר אליו והורה לו להגיע לבית העסק. א.ג הגיע עם חבר, כשהמערער 2 הוביל אותו לחדר מבודד ושם בוצעה ההעברה. המערער 2 הודיע לחוטפים כי הכסף שולם, העביר להם את הסכום והעביר ל-א.ג את הטלפון לשוחח עם ע'. פעולות אלה לא גובו, נרשמו או דווחו כנדרש. בחלוף מספר ימים ע' שוחרר והוברח לישראל.
6. על פי עובדות האישום השני, זמן מה לפני האירועים המתוארים באישום הראשון, ו', חברו של א.ג, ביקש ממנו סיוע בתשלום דמי כופר עבור אחיו. א.ג שוחח עם המערער 1, מסר לו את הקוד, הגיע לבית העסק ומסר לידי המערער 1 סך של 3,750$. המערער 1 הודיע לחטופים כי הסכום שולם והעביר אותו בהתאם למוסכם. פעולה זו לא גובתה או דווחה כנדרש. כעבור מספר ימים נמסר ל-ו' כי עליו לשלם סכום נוסף של 30,000$.
7. על פי עובדות האישום השלישי, בראשית חודש פברואר 2012, ט.ס קיבל שיחה מאחיו, ק', שסיפר לו כי צריך לשלם סך של 3,200$ לשחרורו. ביום 14.2.2014 ט.ס קיבל שיחה בה נאמר לו להגיע עם הכסף לנקודת מפגש וכך הוא עשה. במעמד מסירת הכסף שוחח ט.ס עם ק'. כעבור שלושה ימים, החוטפים יצרו קשר עם ט.ס ודרשו סכום נוסף של 33,000$, איימו שאם לא ישלם הם יהרגו את ק' ונתנו ל-ק' לבכות לו בטלפון ולספר על תנאיו. בהמשך החוטפים ביררו אם ט.ס השיג את הכסף וציינו כי הם לא יסכימו לקבל פחות מסך של 20,000$, ומשסכום זה הושג, החוטפים נתנו לו את קוד הזיהוי. בהתאם, המערער 1 יצר קשר עם ט.ס אשר הזדהה בקוד, והורה לו להגיע לבית העסק. ט.ס הגיע עם שני חברים, ושם בחדר פנימי הוא העביר למערער 2 את הסכום. לאחר מכן המערער 2 הודיע לחוטפים כי הכסף שולם והעביר להם אותו. פעולה זו לא גובתה או דווחה כנדרש. למחרת התקשר ט.ס לחוטפים אשר דרשו סך נוסף של 13,000$. ט.ס חזר לבית העסק וביקש מהמערערים שישיבו לו את הכסף או שיאפשרו לו לדבר עם אחיו. המערערים אמרו שהם רק מעבירים את הכסף ודחפו אותו מחוץ לבית העסק.
8. על פי עובדות האישום הרביעי, בסוף חודש מרץ 2012, קיבל ט' שיחה מאחותו ואשתו שסיפרו לו כי צריך לשלם סך של 3,500$ עבור כל אחת על מנת לשחררן, אחרת הן תרצחנה ואבריהן ימכרו. נציג החוטפים העביר ל-ט' את הקוד, ובהמשך המערער 2 יצר עמו קשר ותואם מיקום המפגש לשם התשלום. ט' הגיע לבית העסק ושילם סך של 7,000$. המערער 2 יצר קשר עם החוטפים, דיווח שהכסף שולם, העביר להם אותו, ונתן ל-ט' את הטלפון לדבר עם אחותו ואשתו. פעולה זו בוצעה ללא כל גיבוי, רישום או דיווח. כעבור מספר ימים קיבל ט' שיחת טלפון מאחותו ואשתו בבכי, אשר סיפרו כי עליו לשלם עוד 50,000$ עבור כל אחת.
9. על פי עובדות האישום החמישי, ביום 3.4.2012, קיבל ק.ס שיחה מאחיו, ר.ס, אשר סיפר לו כי עליו לשלם סך של 35,000$ עבור שחרורו, ובהתאם הוא קיבל קוד זיהוי. ק.ס העביר למערער 2 את הסכום המבוקש וזה הודיע לחוטפים על כך. כמו כן, המערער 2 אמר לק.ס כי אם יישאל אודות העברת הכסף, עליו לציין שהכסף הועבר לקהיר ולא לסיני. העברת הכסף לא גובתה, נרשמה או דווחה. ביום 19.4.2012 החוטפים דרשו סכום נוסף של 33,000$, ובאותו יום ק.ס ביקש מהם ארכה להשגת הכסף. החוטפים נתנו לו חמישה ימים, ואיימו כי אם הוא לא יישלם הם יהרגו את ר.ס. מספר ימים לאחר מכן, החוטפים חזרו על דרישתם, והשמיעו ל-ק.ס את ר.ס בוכה ומפרט על תנאיו הקשים.
10. על פי עובדות האישום השישי והאחרון, במהלך התקופה שמיום קשירת הקשר כמתואר בחלק הכללי, ועד ליום 27.3.2012, קיבל המערער 1 סך של 2,400,000$ מאזרחים אריתראים וסודנים, בתדירות של שלוש-ארבע פעמים ביום, לצורך העברתם. המערער 1 נמנע מרישום קבלת הכספים והעברתם, וזאת מבלי שנרשם כנותן שירותי מטבע כדין.

כתב האישום הנוסף

11. נגד המערער 1 ואדם נוסף (להלן: הנאשם 2), אשר עבד עבור המערער 1, הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס להם את העבירות בהן הורשע המערער 1 כאמור לעיל. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בחודש ינואר 2012, כוחות הביטחון הבהירו למערער 1 ולנאשם 2 כי חלק מהעברות הכספים המבוצעות על ידם הינן של כספי טרור ועליהם לוודא את מקור הכספים. בסמוך ליום 25.3.2012, בסים, פעיל בארגון החמא"ס, ביקש להעביר סך של 100,000$ לאדם המכונה "איברהים". בסים סיכם עם נאדי, החלפן הירדני, כי הוא ידאג להעברת הסכום לישראל ולהגעתו לידי איברהים. באותו יום פנה נאדי למערער 1 וביקש ממנו להעביר את הסכום לאדם המכונה "אליעקובי". המערער יצר עמו קשר ואמר שיגיע לבית העסק לקבל את הכסף, אך אליעקובי ציין כי לא יוכל להגיע והציע שיגיע אליו לכפר קאסם. המערער 1 סירב ועדכן את נאדי אשר עדכן את בסים. בשלב זה, פנה בסים אל אדם בשם סלים אל ג'ועבה, ביקש ממנו לבצע את ההעברה וזה נעתר. סוכם כי אל ג'ועבה יצור קשר עם המערער 1, באמצעות קוד, לשם הסוואת ההעברה. הסיכום הובא לידיעת נאדי, אשר עדכן את המערער 1 על כך. אל גו'עבה יצר קשר עם המערער 1, וסוכם כי הכסף יועבר לירושלים ושם הוא יקבלו מהנאשם 2. המערער 1 העביר את המידע לנאשם 2, ומסר לו את הכסף באמצעות אחיו. ההעברה בוצעה בין אל ג'ועבה לנאשם 2, והאחרון התקשר לקבל אישור מהמערער 1 להעברת הכסף. המערער 1 נמנע מלדווח על הכנסת הכסף לישראל.