ע"פ 40593-01-16 מדינת ישראל נ' סלאימה ואח'

1.לפניי ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ת' נמרודי) מיום 6.1.16, בגדרה נעתרה לדחיית מועד ביצוע צווי הריסה שניתנו במסגרת התיקים הפליליים המפורטים להלן, וזאת עד ליום 6.6.16.

2.התיקים הפליליים בהם מדובר הינם: ת.פ. 12306/03, ת.פ. 3975/96, ת.פ. 2568/94, ת.פ. 11784/03, ת.פ. 2410/00, ת.פ. 4527/99, ת.פ. 2657/98, ת.פ. 5108/08, ת.פ. 11356/03, ת.פ. 10306/02, ת.פ. 1212/02, ת.פ. 5124/08, ת.פ. 583/00, ת.פ. 11359/06, ת.פ. 4172/97, ת.פ. 9719/06, ת.פ. 2331/00, ת.פ. 4591/01, ת.פ. 4089/03, ת.פ. 152/10, ת.פ. 4910/98, ת.פ. 2832/99, ת.פ. 6318/13, ת.פ. 8811/09, ת.פ. 6289/13, ת.פ. 3209/08.

3.החלטת בית המשפט קמא ניתנה במכלול של בקשות לדחיית מועד ביצוע צווי הריסה שיפוטיים שניתנו בתיקים אלה, המתייחסים למבנים בשכונת ואדי קדום, כאשר גזרי הדין הרלוונטיים ניתנו בטווח זמן שבין 3 עד כ-22 שנים לפני מועד מתן ההחלטה. הבקשות כולן הוגשו למערערת ללא צירוף תצהיר אדריכל או מהנדס המתייחס לקיומו של הליך תכנוני וכן לקיומה של תוכנית העתידה להכשיר את עבירות הבניה, כנדרש על פי תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008 (להלן: התקנות). כל הבקשות נסמכות על תוכנית המקודמת על ידי המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי לשלום (IPCC) במכתב שצורף לבקשות צוין כי הוקם צוות תכנון מיוחד הכולל אדריכלים, מהנדסים, יועצי דרכים ונוף, מהנדסי תשתיות וכו', במטרה להכין תוכנית שתענה על מלוא צרכי השכונה והתכנוניים, זאת לאחר שעיריית ירושלים הפקירה את תושבי השכונה ולא קידמה באזור האמור תכנון כולל במתחם השכונה. צוין עוד, כי צוות המתכננים ערוך ומוכן להגיש תוכנית כוללת למתחם השכונה המשתרעת על שטח של למעלה מ-150 דונם. בנוסף צוינו פגישות עם גורמי תכנון בעירייה, סיור מקיף בשכונה שבו נטלו חלק ראשי צוות התכנון למתחם ורפרנט מטעם לשכת התכנון המחוזית. לאחר מכן נטען כי התקיימה פגישה עם סגן מנהל האגף לתכנון בעירייה ירושלים שבו אושרו שלושה מתחמי תוכנית עיקריים הכוללים הכשרת הבנייה הקיימת, הליך של פינוי בינוי לאחד המתחמים, בניית בית ספר בשטח השכונה ושטח נרחב לבנייה חדשה. בעקבות אותה התקדמות הוגשה התוכנית ובהמשך לכך נערכה פגישת עדכון עם ראש צוות התכנון והרפרנט האחראי על הרובע באגף לתכנון עיר בעיריית ירושלים. עקב כך נטען כי המשיבים כבר עשו כברת דרך ארוכה ומשמעותית בהליכי התכנון, כך שניתן יהיה להכשיר את המבנים לגביהם הוצאו הצווים בתוך פרק זמן קצר יחסית.

4.המערערת בתגובה שצורפה לבקשות והוגשה עמן לבית המשפט ביום 7.10.15 ציינה, כי היא מסכימה לתת אורכה בת שבעה ימים להגשת תצהיר מהנדס על אף שלפי לשון התקנות היה מקום לדחותן על הסף. בתגובתה ציינה המערערת כי בהעדר תצהיר כאמור, לא תוכל לתת תגובות ענייניות. בנוסף, ציינה המערערת כי חלק מהמבנים בתיקים האמורים נמצאים בשטח הפוליגון, לגביהם יש לקדם תב"ע כללית וחלקם נמצאים באזורי מגורים, לגביהם יש לקדם תב"ע נקודתית. לכן לא ניתן לתת תגובה גורפת, שהרי כל מבנה עומד בפני עצמו, הן לגבי היקפו, הן לגבי שנת הבנייה והן לגבי מיקומו וההליך התכנוני החל לגביו. עוד צויין כי הגם שמבנה נמצא בשטח הפוליגון או באזור מגורים, אין הכרח כי הוא יוכשר במסגרת תוכנית כזו או אחרת ולכן יש חשיבות רבה כי אדריכל או מהנדס יצהיר כי הוא עתיד להיות מוכשר במסגרת הליך תכנוני ככל שמקודם.

5.ביום 3.12.15 הוגשה תגובת המשיבים בצירוף תצהיר כללי של האדריכל עזמי עבדו המצהיר כי מקודמת על ידי המשיבים תוכנית מס' 101-026024 אשר עתידה להכשיר את כל עבירות הבנייה נשוא הבקשות (להלן: התוכנית).

6.ביום 6.12.15 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, על פי הנאמר בהחלטה "נוכח התוכנית הכללית המקודמת באזור שהיא תוכנית מורכב ולאור העובדה כי הנאשמים בתיקים שלפניי פועלים כל העת להכשרת הבנייה, ומשנים את התוכניות לצורך התאמה לתוכנית הכללית באזור ונוכח הסברי נציגת אגף התכנון בעירייה בדיון מיום 24.6.15, מעוכב מועד ביצועו של הצו עד ליום 6.6.16".

7.ביום 28.12.15 הגישה המערערת בקשה לביטול אותה החלטה בטענה שלא ניתנה לה הזדמנות לתת את תגובתה העניינית לנאמר בתצהירו של האדריכל. מעבר לכך נאמר, כי התוכנית עליה הצהירו המשיבים, כלל אינה קיימת ואין המדובר במבנים לגביהם ניתן להגיש תוכנית אחת כוללת, כפי שהצהיר האדריכל.

8.בית המשפט דחה את בקשת המערערת על הסף וציין כי לנוכח הגשת תגובת המשיבים לתגובה לא ברורה בקשת המערערת.

עיקר טענות הצדדים