ע"פ 37788-05-15 מ.נ' מדינת ישראל

1.לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית המלא אשר הוטלו על המבקש ולהורות על פתיחת חלונות התאווררות במעצר הבית.

2.ביום 2.6.14 הורשע המבקש בבית משפט השלום בנצרת, על סמך הודאתו, בכתב אישום המייחס לו שבעה אישומים הכוללים עבירות רכוש שונות. ביום 16.4.15 גזר בית המשפט קמא על המבקש עונש 36 חודשי מאסר בפועל וכן עונשים נלווים.

עם מתן גזר הדין עוכב עונש המאסר בפועל, בכפוף לתנאי השחרור בערובה בהם היה המבקש נתון, לרבות מעצר בית מלא בבית הוריו בטבריה.

3.ביום 19.5.15 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. ביום 9.6.15 עוכב ביצוע עונש המאסר בפועל ע"י ההרכב בראשות כב' השופטת הלמן עד להכרעה בערעור וזאת בכפוף לתנאי השחרור הקודמים שהוטלו על המבקש.

בקצרה אציין, כי עיון בערעור מלמד שעיקרו הינו הטענה כי רק לאחר מתן גזר הדין גילה ב"כ המבקש שרישום גילו של המבקש, אשר הגיע עם משפחתו מלבנון, היה שגוי ולמעשה בעת שביצע את העבירות בהן הורשע, היה המבקש קטין.

4.ביום 7.2.16 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. לטענתו, ההכרעה בערעור שהגיש מתעכבת בהמתנה להכרעה בסוגית גילו של המבקש. בנסיבות אלו טען כי הוא שוהה כבר למעלה מ- 21 חודשים במעצר בית מלא. ב"כ המבקש הפנה לנסיבותיו של המבקש וכן טען כי לאחרונה מצבו הנפשי של המבקש ירוד מאוד. על כן ביקש לשנות את תנאי המעצר החלים עליו ולהותירו במעצר בית לילי בלבד. אולם, בדיון בבקשה מיום 9.2.16 צמצם ב"כ המבקש את הבקשה וביקש לאפשר למבקש יציאה ממעצר הבית לחלונות התאווררות בלבד. הוא חזר על נימוקי הבקשה הכתובה ואף הגיש לעיון בית המשפט מכתב של הפסיכיאטרית ד"ר לודמילה קבאשה, לפיו אכן מצבו הנפשי של המבקש ירוד ומומלץ לשקול שינויים בתנאי מעצרו.

מנגד התנגדה ב"כ המשיבה לבקשה. הפנתה לעובדה כי המבקש הורשע בעבירות אשר יוחסו לו ועל כן לא עומדת לו עוד חזקת החפות. כן הפנתה לעונש המאסר הארוך אשר הוטל עליו בגזר הדין. התייחסה אף לסיכויי הערעור וטענה כי הם אינם גבוהים, כאשר בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקש לתיקון גילו וכיום קיים ערעור על החלטה זו, אשר עתיד להישמע לפני כב' הנשיא אברהם לסוף חודש מרץ.

דיון והכרעה

5.לאחר שבחנתי את טענות באי כוח הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.