רז נ' מדינת ישראל ואח'

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) מיום 16.3.2017 בת"פ 38548-06-16, בגדרו נגזרו על המערערת 6 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 100,000 ₪ אשר יומר ל-6 חודשי מאסר אם לא ישולם, וכן תשלום פיצוי למתלוננים בסך כולל של 1.425 מיליון ₪.

2. במסגרת הסדר טיעון שגובש בין הצדדים, אשר לא כלל הסכמה לגבי העונש, הודתה המערערת בכתב אישום מתוקן. על יסוד הודאתה הורשעה המערערת ביום 4.12.2017 בביצוע העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (ריבוי עבירות); ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); הלבנת הון לפי סעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (ריבוי עבירות); זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 419 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); שימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס ההכנסה (2 עבירות); השמטת הכנסה במזיד בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(1) לפקודת מס ההכנסה (2 עבירות); אי מסירת מידע לפי סעיף 213א(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) (ריבוי עבירות); אי גילוי נכסים לפי סעיף 216(1) לפקודה (ריבוי עבירות); השמטה לפי סעיף 216(6) לפקודה (ריבוי עבירות); מניעת הצגת מסמכים לפי סעיף 216(8) לפקודה (ריבוי עבירות); ומרמה במסמכים לפי סעיף 216(10) לפקודה (ריבוי עבירות).

3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן - הכולל שמונה אישומים - המערערת, עיוורת מלידה, טוותה מסכת סבוכה ומתוחכמת של מעשי מרמה והונאה במסגרתם הונתה את המשיבים 8-2 בשיטתיות ובסכומי כסף גדולים, בין היתר תוך התחזות לאשת עסקים מצליחה בתחום הנדל"ן, זיוף מסמכים והצגת מצגי שווא כוזבים. כדי למנוע מקורבנותיה לגלות את האמת באשר למצגי השווא הכוזבים שהציגה, החתימה אותם המערערת על הסכמים המחייבים אותם לשמור על סודיות הדברים. כמו כן הסתירה המערערת את זכויותיה ברכוש האסור שקיבלה על ידי דרישה לקבלת כספים במזומן. המערערת הורתה לעורך דין לרשום את הכספים בחשבון בנק הרשום על שמו כך שהחשבון יחזה כחשבון נאמנות לעסקאות, ולאחר מכן הורתה לו למשוך את הכסף שהתקבל בחשבון במזומן ולהעבירו לידיה.

לפי האישום הראשון, המערערת הציגה בפני המשיב 2 מצג לפיו היא בעלת מידע פנימי על מכרזים שמפרסם הכונס הרשמי, והציעה כי תגיש עבורו הצעות במכרזים (שהתבררו כמפוברקים) בתמורה לכך שיעביר לידיה אחוז אחד משווי הנכס שאותו כביכול ביקשה לרכוש. מחודש אוקטובר 2012 ועד חודש יוני 2013 קיבלה המערערת במרמה מהמשיב 2 סך העולה על 790,000 ₪ לצורך הגשת הצעתו ב-59 מכרזים בדויים, מהם השיבה לו 60,000 ₪ בגין שבעה מכרזים שכביכול ההצעה לגביהם נדחתה. בהמשך לאמור, שכנעה המערערת את המשיב 2 לרכוש קרקע חקלאית אשר לפי טענתה השקרית היו שייכים לחברה שבבעלותה (הנאשמת 2 בכתב האישום). המשיב 2, אמו ואחיו הסכימו לרכוש חמישה מגרשים שונים תמורת 833,000 ₪ סך הכל, כאשר הראשון העביר למערערת כ- 465,000 ₪ לאחר קיזוז לכאורה מהכספים ששילם עבור השתתפות במכרזים הבדויים. כדי להסוות את מקור הכספים שקיבלה מעסקה זו, הציעה המערערת לאדם אחר לרכוש יחד דירה בתל אביב, כאשר כל אחד ישלם מחצית משווי הדירה וחלקה של המערערת יועבר ישירות מהמשיב 2. הדירה נרשמה על שם האחר במטרה להסוות זכויותיה של המערערת בה. בנוסף, המערערת שכנעה את המשיב 2 להיכנס כשותף בשיווק שטח חקלאי תמורת 234,000 ₪, תוך הצגת מצג שווא לפיו רכשה החברה שבבעלותה אופציית רכישה בשטח זה מאדם קשיש המתגורר בחו"ל, והקרקע נמצאת בהליך מתקדם של שינוי יעוד למגורים. לאחר מכן השיבה המערערת למשיב 2 סך של 34,000 ₪ בטענה שאין צורך לשלם מע"מ עבור אותה עסקה. בסך הכל קיבלה המערערת במרמה מהמשיב 2 ובני משפחתו כ- 1,400,000 ₪.

           לפי האישום השני, בחודש ינואר 2015 הכירה המערערת את המשיב 3 שהתעניין בפתיחת סניף בזכיינות של רשת Cofix, וכדי לקנות את אמונו הציגה לו מצג שווא לפיו היא מכירה אישית את בעלי הרשת. המערערת הזמינה את המשיב 3 להיפגש עמה במשרדים מפוארים במגדלי עזריאלי ששכרה לצורך כך לפי ימים או שעות, שם הציעה כי תגיש עבורו הצעה לרכישת דירה בתל אביב במכרז מטעם הכונס הרשמי. המערערת קיבלה מהמשיב 3 שיק בנקאי בסך של 200,790 ₪ לצורך המכרז הפיקטיבי וכן כ- 11,000 ₪ במזומן עבור טיפול עורך דין. לאחר מכן הודיעה המערערת למשיב 3 כי הצעתו לא התקבלה, אך כדי להימנע מהחזרת הכספים שניתנו הציעה לו במקום זאת להשתתף במכרז נוסף עבור דירה אחרת בתל אביב, במסגרתו יידרש להעביר 100,000 ₪ נוספים וכן 11,000 ₪ בשל טיפול נוסף של עורך דין לכאורה. לאחר שהמשיב 3 העביר לה את הכספים, מתוכם 98,000 ₪ במזומן, הציגה המערערת בפניו מסמך מזויף מטעם הכונס הרשמי לפיו זכה במכרז על הדירה. בנוסף, לפי אישום זה ניסתה המערערת באופן דומה לקבל מהמשיב 3 ואדם נוסף סך של 322,000 ₪ על יסוד מצג שווא שקרי אודות מכרז נוסף שפרסם לכאורה הכונס הרשמי.

           באישום השלישי מיוחס למערערת כי בשנת 2012 המערערת הציעה למשיב 4, נהג מונית שהמערערת השתמשה בשירותיו וקשרה עמו יחסים שנחזו להיות יחסי אמון וחברות אמיצים, לרכוש קרקע חקלאית ליד קיבוץ געש. לצורך כך מסר המשיב 4 למערערת 102,000 ₪ במזומן. במועד מאוחר יותר קיבלה המערערת מהמשיב 4 סכום הנאמד בין 120,000 ₪ ל- 130,000 ₪ לצורך הגשת הצעות למכרזים שקריים, וכן 173,000 ₪ מהמשיב 4 ומאמו למען רכישת דירה לכאורה. לאחר שהתגלתה המרמה, החזירה המערערת למשיב 4 את סכומי המרמה למעט 19,000 ₪.

           באישום הרביעי מיוחס למערערת כי בחודש אוקטובר 2014 המערערת הכירה את המשיב 5 וקנתה את אמונו כיוון ששכרה ממנו דירת מגורים ושילמה עליה זמן רב מראש ובמזומן, וכן בשל היכרותו של המשיב 5 עם הוריה. המערערת הציעה למשיב 5 מגרשים למכירה, בין השאר תוך הצגת מסמך עליו חתימה מזויפת של עורך דין. המשיב 5 מסר למערערת 128,000 ₪, ולאחר מכן 101,000 ₪ נוספים לחשבון בנאמנות. בהמשך, המערערת הציגה בפני המשיב 5 מצג שווא לפיו זוג קונים הציעו לרכוש את המגרש ש"בבעלותו" תמורת 410,000 ₪ שיועברו אליו. בד בבד, העביר המשיב 5 למערערת 88,000 ₪ ולאחר מכן 30,000 ₪ נוספים לצורך השתתפות במכרז בדוי של הכונס הרשמי לרכישת דירה בתל אביב. בנוסף, המשיב 5 העביר למערערת סכום בסך 30,000 ₪ במזומן לאחר שאמרה לו כי שוחחה עם הכונס הרשמי והבינה ממנו ש"כדאי לו להגדיל הצעתו". המערערת הציגה למשיב 5 מכתב מזויף מטעם הכונס הרשמי כביכול, בו נרשם כי הצעתו לרכישת הדירה התקבלה. המשיב 5 העביר סכומים נוספים למערערת, אשר קיבלה ממנו סך כולל של 538,000 ₪, מהם 118,000 ₪ במזומן במטרה להסתיר את זכויותיה בכסף, וכן ניסתה לקבל ממנו 333,000 ₪ נוספים.

           לפי האישום החמישי, בשנת 2014 המערערת הכירה את המשיב 6, עיוור ונכה צה"ל שאיבד את מאור עיניו במבצע "עמוד ענן", והציגה בפניו מצג כי ביכולתה לרכוש עבורו קרקעות המיועדות לנכי צה"ל. המערערת ערכה חוזה לרכישת מגרש ביישוב כרמית, והמשיב 6 העביר לידיה 157,000 ₪ במזומן לבקשתה וכן 4,500 ₪ עבור טיפול עורך דין. לאחר מכן, העביר המשיב 6 למערערת 12,200 ₪ נוספים שנדרשו כביכול לצורך תשלום מס רכישה.