ע"פ 3576/14, גורדון מניס נ' מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה (כתוארו אז) א' טל וכב' השופטות ז' בוסתן וב' טולקובסקי) הרשיע את המערער – על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן – בעבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין שטרם מלאו לו 15 שנים לפי סעיפים 3(א)(3) ו-3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון למעשה מגונה בקטין לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; והחזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין. על המערער נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין. הערעור שלפנינו מכוון לחומרת עונש המאסר בפועל.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1. במהלך שנת 2012 ביצעה משטרת ישראל מבצע לאיתור חשודים אשר יוצרים קשר מיני עם קטינים במרשתת ומחוץ לה. לצורך כך, בין היתר, התחברו שוטרים לאתרי מרשתת ולתוכנות התכתבות מקוונת (להלן: צ'אט) תוך שהם מציגים עצמם כקטין בן 12 שנים תחת שם המשתמש "עידן12" (להלן: הקטין). לפי עובדות כתב האישום המתוקן, המחזיק שלושה אישומים, המערער "נתפס" תוך כדי ביצוע עבירה בשתי הזדמנויות שונות. כך, לפיהאישום הראשון, ביום 29.5.2012, פנה המערער במסגרת צ'אט לקטין ואמר לו שהוא מעוניין להיפגש. לאחר מכן מסר המערער לקטין את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לצורך התקשרות בתוכנת השיחוח "מסנג'ר" (להלן: מסנג'ר). בהמשך פנה המערער אל הקטין במסנג'ר והתכתב עמו. במסגרת ההתכתבות שאל המערער את הקטין שאלות בעלות אופי מיני ובוטה, תיאר מעשים מיניים שביצע לכאורה בקטינים בני גילו של הקטין ולבסוף נתן לו את מספר הטלפון שלו לשם תיאום פגישה עתידית. בגין מעשים אלה יוחסה למערער עבירה של ניסיון להטריד מינית קטין שטרם מלאו לו 15 שנים. בהמשך, לפיהאישום השני, ביום 25.7.2012 פנה הקטין למערער במסנג'ר וכאשר הלה שאל "תזכיר לי", ענה הקטין "מהצ'אט... עידן בן 12". לאחר מכן שאל המערער את הקטין למקום מגוריו והלה השיב שמתגורר ביבנה. לאחר מכן השיב המערער "לא כל כך רחוק" והעיר הערות בעלות אופי מיני. בהמשך, בתשובה לשאלת הקטין "למתי מחפש", ענה המערער "אפשר היום מחר מתי שאתה רוצה... צריכים לתאם... לתאם איפה ניפגש". לשם תיאום המפגש מסר המערער את מספר הטלפון שלו לקטין, והלה מסר לו את מספרו. סמוך לאחר מכן התקשר המערער כמה פעמים למספר הטלפון שסיפק לו הקטין. במהלך השיחות (שבהן התחזתה סוכנת משטרתית לקטין) שאל הקטין את המערער אם גילו הצעיר לא מפריע לו; ועל כך השיב המערער בשלילה. המערער הוסיף והציע לקטין הצעות מיניות בוטות; ותיאם עם הקטין מפגש בבית הקטין. המערער הגיע למקום המפגש במועד שתיאם עם הקטין כשבכוונתו לקיים עמו מגע מיני, ואז נעצר על ידי המשטרה. בגין מעשים אלה יוחסה למערער עבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים. לפי האישום השלישי, ביום 25.7.2012 החזיק המערער בדירתו 5 קבצי מחשב שבהם תמונות של קטינים בעירום מלא וחלקי ו-5 קבצי מחשב שבהם סרטי וידאו אשר קטינים מופיעים בהם בעירום. בגין מעשים אלה יוחסה למערער עבירה של החזקת פרסום תועבה שבו דמויות של קטינים.

2. כאמור, המערער הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן על סמך הודאתו. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה (כתוארו אז) א' טלוכב' השופטים א' מקובר וז' בוסתן) גזר ביום 6.4.2014 את עונשו של המערער כמפורט ברישה לפסק דין זה. בית המשפט העמיד את מתחם הענישה ההולם על הטווח שבין 9 חודשי מאסר בפועל עד לשנת מאסר בפועל. בנמקו זאת התייחס בית המשפט לצורך להגן על שלמות גופם ונפשם של קטינים מפני פגיעה מינית, לרבות מניעת ניצולם ופגיעה בהם באמצעות המרשתת; למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מין המבוצעות באמצעות המרשתת שלפיה במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל; לחומרה הרבה הידועה לעבירות מין המבוצעות בקטינים; ולצורך בהרתעה ובהרחקת גורם המסכן קטינים מהקהילה. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, התייחס בית המשפט לכך שעבירות מין במרשתת אינן מצריכות תכנון מוקדם עקב אופיו המידי של מדיום זה; לכך שאמנם המערער התכתב עם שוטרים ולא עם קטין בן 12 בפועל אך שאין ליתן לעובדה שמעשי המערער לא גרמו לנזק בפועל משקל משמעותי לקולה; לכך שאלמלא היה מדובר במבצע משטרתי ומן העבר השני היה מצוי קטין בשר ודם, יכלו להיגרם לו פגיעות ונזק נפשי ממשי. בית המשפט התייחס בנוסף לשני תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המערער וכמו כן להערכת מסוכנות שהוגשה בעניינו מטעם המרכז להערכת מסוכנות ולהערכת מסוכנות פרטית שהוגשה מטעמו. מאלו עלה כי למערער דפוס של משיכה לקטינים; וכי משבר אישי ונפשי שחווה המערער לאחר גירושיו עמד ברקע ביצוע העבירות.

3. אשר לקביעת העונש בגדרו של המתחם שנקבע, בית המשפט עמד על כך שהמערער מטופל בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין החל מחודש ינואר 2013 ומשתתף בה בצורה פעילה וחיובית; וכי מכיוון שהקבוצה מהווה עבורו גורם תמיכה חשוב ומשמעותי, המליץ שירות המבחן על השתת עונש מאסר על דרך של עבודות שירות בצד צו מבחן למשך שנתיים. עוד ציין בית המשפט כי לא ניכר שמשפחת המערער תיפגע במידה משמעותית אם יושת על המערער עונש מאסר בפועל; כי המערער לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה אך כי התרשמותם של הגורמים המקצועיים היא כי קיים פער בין הצהרותיו לבין לקיחת אחריות בפועל; כי נסיבות חייו כוללות פגיעה מינית שעבר לכאורה כילד וחסכים רגשיים עמוקים ודימוי גברי ירוד עקב יחסים מורכבים עם אמו; וכי הוא נעדר עבר פלילי. בית המשפט ציין בנוסף כי המערער הודה במסגרת התסקירים וההערכות שנערכו בעניינו כי קיים בעברו קשר מיני עם קטין. לבסוף, לאחר שציין בית המשפט כי לא מצא לחרוג מהמתחם שקבע לחומרה או לקולה מנימוקיו, השית על המערער עונש ברף התחתון של המתחם שנקבע – 9 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין.

          מכאן הערעור שלפנינו, המכוון כאמור לחומרת עונש המאסר בפועל שהושת על המערער.

ההשתלשלות הדיונית

4. בעניינו של המערער התקיימו 4 דיונים בבית משפט זה והוגשו 4 תסקירים משלימים מטעם שירות המבחן ושתי הערכות מסוכנות עדכניות כדי לאפשר למערער למצות את ההליך הטיפולי והשיקומי שבו החל. להלן יובאו בתמצית הדיונים שהתקיימו בעניינו של המערער וההמלצות שניתנו לגביו.