ע"פ 3572/16

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.           ערעור על הכרעת הדין מיום 17.1.16 ועל גזר הדין מיום 23.3.16 של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר א' כהן) בת"פ 54132-06-15, שבמסגרתם הורשע המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, בעבירה של התפרעות, ובשתי עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; בגין כך נגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי של שנים עשר חודשים, הכל כפי שיתואר.

רקע

ב.            על פי עובדות כתב האישום יידה המערער, יליד יוני 1997 (בן 17 ותשעה חודשים בעת ביצוע העבירות שיוחסו לו), אבנים לעבר כלי-רכב משטרתיים בשכונת עין אלוזה שבכפר סילואן ביום 30.3.15 בסמוך לשעה 20:30, בניסיון לפגוע בשוטרים. עוד תואר, כי ביום 3.4.15 הצטרף הנאשם לעימותים עם כוחות המשטרה שהתקיימו באותו יום בסילואן, ובמסגרת ההתפרעות יידה בקבוק תבערה לעבר ג'יפ משטרתי בניסיון לפגוע בשוטרים ולגרום להם לחבלה. כתוצאה מזריקת הבקבוק הוצתה השימשה הקדמית של הג'יפ, וחדר אליו עשן.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

ג.            ביום 17.1.16 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער – כאמור – בעבירות של חבלה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשיןאו החוק), התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין ושתי עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 274(א)(2) ו-274(א)(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

ד.                  במוקד התשתית הראייתית עליה התבסס בית המשפט עמדו הודעותיו במשטרה של חמזה עבאסי, שהשתתף אף הוא, על פי הודעותיו, באותם אירועים, ואף נשפט והורשע על השתתפות זו (ת"פ 57220-05-15). בהודעה הראשונה, מיום 18.5.15 בשעות הבוקר, סיפר עבאסי שבשנת 2014 הקים קבוצה בשם "עין לוזה" לזריקת אבנים על "מתנחלים" ושוטרים שנכנסים לסילואן, וסיפר על אירועים רבים בהם השתתפו חברי הקבוצה. בין השאר סיפר על כך, שהמערער יידה אבנים על כלי רכב משטרתיים ב"יום האדמה" שחל ב-30.3.15, בשעה 20:30 לערך. בנוסף סיפר עבאסי על האירוע השני מיום 3.4.15, והזכיר מספר שמות של משתתפים בו, אך לא הזכיר את שמו של המערער בהודעה זו. ביום 20.5.15 מסר עבאסי הודעה נוספת במשטרה, ובה סיפר שהמערער זרק בקבוק תבערה לעבר כלי רכב משטרתי באירוע ביום 3.4.15. בעדותו בבית המשפט חזר בו עבאסי מהודעותיו במשטרה, וטען כי "כל מה שאמרתי בחקירות היה תחת איומים ולחץ".

ה.           בית המשפט המחוזי קיבל את הודעות עבאסי במשטרה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן פקודת הראיות או הפקודה), וקבע כי יש להעדיפן על פני עדותו בבית המשפט. בית המשפט השתכנע ממהימנות הדברים שמסר עבאסי במשטרה וסבר כי הוא דובר אמת. נפסק, כי הודעותיו היו הגיוניות ועקביות ושזורות בתיאורים אותנטיים ופרטים רבים המעידים על מהימנותן, וכי עולה מהן שעבאסי לא ניסה להפריז בחלקם של המשתתפים האחרים ולא ביקש להמעיט בחלקו שלו, אלא תיאר דברים כהוייתם. עוד נקבע, כי מן ההודעות ומזכרון הדברים של חקירתו על ידי שירות הביטחון הכללי ביום 18.5.15 (להלן זכרון הדברים) עולה, שחוקרי המשטרה לא הפעילו כל לחץ על עבאסי להפליל את המערער. את שינוי העדויות ביחס למערער הסביר בית המשפט בכך, שעבאסי לא רצה תחילה להפליל את המערער, כיון שהאחרון השתחרר אך לאחרונה מבית הכלא בעקבות עבירות דומות, אך לאחר מכן מששקל את מצבו והגיע למסקנה כי מוטב לספר את הידוע לו – חזר בו וסיפר גם על השתתפותו של המערער. ראיה לקביעה שלא הופעל לחץ על עבאסי להפליל את המערער מצא בית המשפט בכך, שעבאסי העלה את הנושא בחקירתו בשירות הביטחון הכללי מיזמתו, לאחר שהחקירה עברה לעסוק בנושא אחר, ובכך שעבאסי עמד על טענתו שהמערער לא השתתף באחד האירועים האחרים עליהם נשאל. עוד נקבע, כי גרסתו המאוחרת של עבאסי בבית המשפט הייתה מתחמקת, ותשובותיו לשאלות שנשאל התאפיינו בחוסר היגיון ולא השתלבו זו עם זו, כך למשל העובדה שהכחיש בעדותו את עצם קיומם של האירועים, אף שאלה התקיימו הלכה למעשה.