זר נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת פאול שטרק) שניתנו ביום 27.2.17 וביום 9.3.17 בתיק ב"ש 945/17 (להלן: בית משפט קמא), במסגרתם נדחתה בקשת המערער לביטול צו סגירת העסק בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן: החוק) ונדחתה בקשת המערער לעיון מחדש בהחלטה מיום 27.2.17 (להלן: ההחלטות). 

העובדות

1. נגד המערער הוגש ביום 25.1.17 בת"פ 944/12 כתב אישום המייחס לו עבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון או היתר זמני- לפי סעיפים 4 ו- 14(א) לחוק. עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה ביום 29.1.17 , בקשה למתן צו סגירה מיידי טרם מתן גזר הדין, בהתאם לסעיף 17 לחוק. בו ביום הורה בית המשפט קמא, במעמד צד אחד, על סגירת העסק מאחר שהפעלת העסק אינה עומדת בדרישות משרד הבריאות ומהווה סכנה לבריאות הציבור.

    

2. ביום 2.2.17 התקיים דיון בבקשה אשר במסגרתו העידה ד"ר גל זגרון. לאחר עדותה, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה הצו יצומצם כך שהמערער רשאי להפעיל את העסק כמזנון בלבד ללא מכירת מזון מן החי.

    

3. ביום 15.2.17, המערער הגיש בקשה דחופה לביטול צו סגירת העסק שניתן ביום 29.1.17 וצומצם בהסכמת הצדדים ביום 2.2.17, לאור שינוי נסיבות להן טען, וביקש לקבוע מועד דיון בבקשתו הואיל וכל המפגעים בתחום התברואתי טופלו, הוא ביצע ניקיון יסודי בעסק, הוא החל בהליך רישוי לקומה השנייה והמעלית תוקנה כך שקיבל אישור מהנדס לבטיחות המעלית, על כן סבר כי יש בפעולות אלה להצדיק את ביטול הצו.

    

4. ביום 21.2.17 קיים בית המשפט קמא דיון בבקשה זו במעמד הצדדים. במהלך הדיון שמע בית המשפט קמא את מכלול טענות הצדדים ואף נערכה לפניו חקירה של המערער ובוחנת רישוי עסקים גברת יעל וקנין.

    

5. בהחלטתו מיום 27.2.17 קבע בית המשפט קמא כי המערער טוען שיש לאפשר לו להפעיל את העסק כאשר אין בידיו ראיה כי ניתן להשיג רישיון עסק, היתר לשימוש בקומה העליונה למטרת העסק או אישור על ידי גורמי הרשות על בטיחות המעלית, אשר מהווה רכיב עיקרי להפעלת העסק. בנוסף, לצורך ביטול הצו על המערער היה להצביע על שינוי נסיבות כגון אישור מגורם בעל סמכות, בנוגע לתקינות המעלית ובטיחותה. מכתב ממהנדס אינו ראיה מספיקה לתקינות המעלית והפעלתה. בנוסף היה עליו להוכיח את הטענה לפיה נגרם לו נזק רב כתוצאה מהאיסור של מכירת מזון מן החי. טענה זו נטענה בעלמא ללא כל ביסוס בראיות אשר בכוחן להוכיח את הנזק הכלכלי הנטען. בית המשפט קמא הפנה לרע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ (פורסם בנבו ביום 3.3.14), שם נקבע שבעת מתן הסעד למתן צו סגירה לעסק בטרם הרשעה, על המבקשת להראות שהצו דרוש למניעת פגיעה ממשית ומוחשית באינטרס ציבורי חשוב המגולם במטרות החוק ולא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר. בנוסף, בית המשפט במקרה זה הבהיר כי הטענה לפיה עסק הפועל ללא רישיון לא זכאי כלל לסעד בבית המשפט, אינה יכולה לעמוד לרשות הרישוי המבקשת, מטעם זה בלבד, ליתן צו סגירה בהתאם לסעיף 17 לחוק. נוכח פסיקה זו, בית משפט קמא קבע שאין להורות על סגירת עסק בעילת העדר רישיון בלבד, אלא מסתבר שבמקרה דנן חסרים לא מעט אישורים הנדרשים להגנה על הציבור בהפעלת העסק כמסעדה. כמו כן, קיימת דרישה לאישור תקינות המעלית וכן, הקומה העליונה טעונה היתר בנייה ושימוש לפי חוק התכנון והבנייה.