ע"פ 3450/16 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט צ' זילברטל: 

 ערעור על פסק דינו מיום 13.3.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 47466-04-15 (כב' השופט הבכיר א' כהן), בגדרו נגזרו על המערער, בין היתר, שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

רקע

1. המערער, יליד 1997 וקטין במועד ביצוע העבירות, הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן המחזיק חמישה אישומים, והורשע בביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני; תקיפת עובד ציבור; ניסיון היזק בזדון ממניע גזעני; היזק בזדון ממניע גזעני; ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות; ושיבוש מהלכי משפט.

2. על-פי עובדות האישום הראשון, ביום 31.10.2013 החליטו המערער, ד. א. ש. (להלן: ד.) והקטין פלמוני. (להלן ביחד: השלושה) לתקוף את המתלונן אשר המתין באותה העת לרכבו בסמוך לשער הכניסה ליישוב ** (להלן: היישוב), וזאת בשל היותו ערבי. השלושה הגיעו בסמוך למקום בו המתין המתלונן כשהם רעולי פנים, ולאחר שד. הצטייד בקרש. או אז רצו ד. ו-א.מ. לעבר המתלונן, בעוד שהמערער נותר לתצפת מאחור. א.מ. התיז גז מדמיע בעיניו של המתלונן, כאשר בתוך כך ד. הכה אותו בגופו ובידו באמצעות הקרש. במהלך האירוע הותז גז מדמיע גם לעיניו של חייל צה"ל אשר אבטח את הכניסה ליישוב. לאחר האמור, נמלטו השלושה לעבר היישוב.

           האישום השני מתייחס לאירוע שהתרחש כשבוע לאחר אירועי האישום הראשון, במהלכו זיהו השלושה ביישוב משאית שהייתה בבעלות אדם ערבי, והחליטו ליידות לעברה אבנים. השלושה הסתתרו בין העצים בסמוך לשער היישוב כשהם רעולי פנים, והמתינו לבואה של המשאית. משהגיעה המשאית בסמוך למקום מסתורם יידו א.מ. וד. אבנים לעברה ופגעו בה, כשהמערער מתצפת על מעשיהם מאחור. בהמשך, נמלטו השלושה בריצה לעבר היישוב.

           על-פי המתואר באישום השלישי, ביום 1.5.2014, ולאחר תכנון מוקדם, הצטיידו השלושה במסורים, בכפפות ובתרסיס צבע במטרה לכרות עצי זית בקרבת היישוב אשר היו מצויים בבעלות אדם ערבי. עם הגיעם למטע, ובהתאם לתכנית המוסכמת, כרתו ד. ו-א.מ. את ענפיהם של שלושים וחמישה עצי זית, בעוד שהמערער שימש כתצפיתן. כמו כן, א.מ. ריסס על שני סלעים במטע את הכתובות "ערבים גנבים" ו"תג מחיר". כתוצאה ממעשי השלושה נגרם למטע נזק המוערך בכ-30,000 ש"ח.

           על-פי עובדות האישום הרביעי, ביום 4.7.2014 התרחשו עימותים בין יהודים לערבים במאחז יהודי שהוקם בגבעה הסמוכה ליישוב, אשר כללו, בין היתר, זריקות אבנים הדדיות. משנודע למערער על דבר העימותים, נסע זה האחרון יחד עם ד. ואחרים למאחז האמור, ויידה אבנים גם הוא.

           על-פי המתואר באישום החמישי, במהלך חודש דצמבר שנת 2014 פגש המערער בבית הכנסת של היישוב באלעד סלע (להלן: סלע), אשר שירת באותה העת כחייל צה"ל בחמ"ל מודיעין בחטמ"ר עציון. לאחר שסלע נטל את מכשיר הטלפון הנייד של המערער והניח אותו במרחק מה מהשניים, סיפר סלע למערער כי יש לו גישה למידע מסווג אודותיו ואודות תושבים אחרים ביישוב, וכי הוא נחשף לתיקי חקירה בהם היה המערער מעורב. המערער ביקש מסלע לדווח לו על כל מידע שידוע לזה האחרון בנוגע למערער. בהמשך, ערך סלע חיפושים ביחס למערער במערכת מודיעין מסווגת שהייתה לו גישה אליה במסגרת תפקידו. כשבוע לאחר פגישתם הראשונה, נפגשו המערער ואלעד בשנית בבית הכנסת ביישוב, וסלע שיתף את המערער בקיומם של חשדות מסוימים נגדו, כפי שעלה מהמידע אליו נחשף; בין היתר, חשדות הנוגעים לדקירת אדם ערבי ולזריקות אבנים. המערער ביקש מסלע לעדכן אותו על כל מידע נוסף שייוודע לו ביחס אליו. בהמשך, במהלך חודש ינואר שנת 2015, יזם סלע מפגש נוסף עם המערער. השניים נפגשו ביישוב, הניחו את מכשירי הטלפונים הניידים שלהם בצד, ולאחר מכן הציג סלע למערער מסמך ובו ידיעה מודיעינית אודות כוונת ד. ותושבים אחרים ביישוב לארגן הפגנה מול ביתו של אלוף בצה"ל. זמן מה לאחר פגישה זו, נפגשו המערער וסלע באקראי בבית הכנסת ביישוב. לאחר שהרחיקו מהם את מכשירי הטלפונים הניידים שלהם, הציג סלע למערער מסמך ובו ידיעה מודיעינית לפיה המערער מסית להפגנות אלימות, כמו גם תוכן מודיעיני המתייחס לד.. לבקשת סלע, נטל המערער את המסמך האמור ושרף אותו.