ע"פ 33740-10-14 ד. רמתי חב' קבלנית לבנין בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל
|
ע"פ בית דין ארצי לעבודה |
33740-10-14
13.11.2014 |
|
בפני השופטת: סיגל דוידוב-מוטולה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשים: 1. ד. רמתי חב' קבלנית לבנין בע"מ 2. דרור רמתי עו"ד איתן אשורי |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד ענבר סהראי |
| החלטה | |
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1 .המבקשים הורשעו בבית הדין האזורי בתל אביב בעבירות שיוחסו להם בשני כתבי אישום. בתיק הראשון (פ' 1839/08; השופטת הבכירה מיכל לויט) הורשעו, לאחר דיון הוכחות, בהעסקה שלא כדין של עובד זר באתר בתל אביב ביום 23.3.08, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן - חוק עובדים זרים; המבקש הורשע בהפרת אחריות כנושא משרה בקשר לכך).
בתיק השני (הע"ז 12597-06-12; השופט אורן שגב) הורשעו המבקשים, על פי הודאתם, בהעסקה שלא כדין של אותו עובד זר באותו אתר ביום 16.6.08, וכן בהעסקתו של העובד ללא חוזה עבודה בכתב, ללא הסדרת ביטוח רפואי, וללא מתן פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר, בניגוד להוראות סעיפים 2(א) (1) -(2), ו- 2(ב) (2),(3) ו-(7) לחוק עובדים זרים (ביחס למבקש – בצירוף סעיף 5 לאותו חוק).
בהתאם להסכמת הצדדים, נשמעו הטיעונים לעונש במאוחד בשני התיקים, בפני השופטת לויט. בגזר הדין, מיום 22.9.14, הטיל בית הדין האזורי על המבקשת קנס כספי בסכום כולל של 70,080 ₪, שישולם ב- 48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, ועל המבקש קנס כספי בסכום כולל של 17,520 ₪, שישולם ב- 24 תשלומים רצופים ושווים. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשים ליתן התחייבות להימנע מהעבירות בהן הורשעו, לתקופה של שלוש שנים מיום קבלת גזר הדין.
2. המבקשים הגישו ערעור על הכרעת הדין בשני התיקים וכן על גזר הדין, ועותרים "לבטל את פסק הדין ולקבוע את שני כתבי האישום... להמשך הוכחות בביה"ד קמא". במקביל הגישו את הבקשה שלפני, לעיכוב ביצוע תשלומי הקנסות שהושתו עליהם. המבקשים טוענים כי סיכוייהם לזכות בערעור טובים שכן כתב האישום בתיק השני – וכן חומר החקירה הקשור בו – נמסרו להם רק לאחר הכרעת הדין בתיק הראשון, על אף שמדובר באותו עובד ובאותו אתר שנדונו בתיק הראשון ועל אף שחומר החקירה היה בפני המשיבה שנים רבות קודם לכן. לטענתם, מדובר בפיצול מלאכותי של אירוע אחד מתמשך וכתוצאה מכך נפגעה הגנתם בצורה מהותית.
3.המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אין לחרוג מן הכלל לפיו אין לעכב תשלומו של קנס שהוטל על נאשם, שכן אין בתשלום כדי לגרום לנאשם נזק בלתי הפיך. עוד מציינת המשיבה כי בהיבט של מאזן הנוחות מדובר בקנס המשולם לקופת המדינה וככל שהמדינה תחויב בהשבה, לא יהא כל קושי להיפרע ממנה. מוסיפה המשיבה וטוענת כי גם מבחינת סיכויי הערעור, אין מקום להיעתר לבקשת המבקשים. לטענתה, אין הוראה בדין המחייבת את המאשימה לפעול להגשתם במאוחד של כתבי אישום, וגם אם מדובר באותו עובד ובאותו אתר – מדובר במועדים שונים ובאירועים שונים. עוד נטען כי חומר החקירה בעניין כתב האישום השני אינו קשור לתיק הראשון ולא יכול היה לסייע למבקשים בהגנתם.
4.בתשובה לתגובת המשיבה חוזרים המבקשים על האמור בבקשתם וטוענים כי בנסיבות העניין יש הצדקה להיעתר לבקשתם ולעכב ביצוע תשלום הקנס שהושת עליהם, עד להכרעה בערעור.
הכרעה
5.באשר לשיקולים לבחינת בקשה לעיכוב ביצוע תשלום קנס שהוטל בהליך פלילי, נקבעו על ידי בית המשפט העליון הכללים הבאים:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|