- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ע"פ 3255/14 י.ב. נגד מדינת ישראל
|
ע"פ בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
3255-14
16.3.2015 |
|
בפני השופטים : 1. א' חיות 2. ע' פוגלמן 3. י' עמית |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: י.ב. עו"ד רועי בראונר |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד אריה פטר |
| פסק דין | |
השופט י' עמית:
- המערער הועמד לדין בעבירות של הצתה בצוותא ואיומים לפי סעיפים 448 ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
בכתב האישום נטען כי בין המערער לבין אחותו נתגלע סכסוך בגינו שיגר המערער לאחותו מסרונים עם ה"פנינים" הבאות: "אותך את אמא שלך ואת אבא שלך אני אכניס לאותו שקית!!!" ..."אני בסוף אבוא אלייך בלילה אפזר לך את האיברים" ... "אם יש לך ביצים זונה בת של זונה תביאי משטרה ותראי איפה את תהיי היום" ... "תזמיני אני בדרך אלייך" ..."אני מקווה שהדם שלך אדום" ..."עוד דקה בקבוק תבערה אצלך". האחות הזעיקה את המשטרה, ניידת הגיעה אל המושב, אך בקבוק תבערה, אשר הוכן מראש על ידי אחיו הקטין של המערער, הושלך על הניידת וגרם להצתתה.
- בתום שמיעת הראיות זיכה בית המשפט את המערער מחמת הספק מעבירת ההצתה בצוותא, באשר מחומר הראיות עלה כי היה זה אחיו הקטין של המערער שהשליך ככל הנראה את בקבוק התבערה. בית המשפט הרשיע את המערער בעבירה של איומים וגזר את דינו לחודשיים מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים אם יורשע בעבירה של איומים.
על כך נסב הערעור שבפנינו, בו הלין המערער על הרשעתו בעבירת האיומים. המערער העלה שלוש טענות עיקריות ואתייחס להלן לכל אחת בנפרד.
- סייג השכרות: לטענת המערער היה מקום לזכותו מעבירת האיומים, מאחר שהיה במצב של שכרות כאשר שלח את המסרונים לאחותו. עבירת האיומים היא עבירה מסוג מטרה המצריכה כוונה, ומשכך, יש לפטור אותו מאחריות על פי סייג השכרות הקבוע בסעיף 34(ט) לחוק העונשין. לטענת המערער, העובדה כי היה שיכור לא היתה שנויה במחלוקת, ולמצער, קיים ספק סביר לגבי תחולת הסייג בעניינו.
- דין הטענה להידחות.
המערער לא העלה את הטענה לסייג השכרות בבית משפט קמא, לא בשלב הראיות ואף לא בשלב הסיכומים. העובדה כי המערער היה שתוי במידה זו או אחרת אינה מקימה מעצמה את סייג השכרות.המערער לא הניח תשתית עובדתית לכך שהשתכר עד-דלא-ידע, עד כדי שהיה חסר יכולת של ממש בעת ביצוע המעשים "להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשה או להימנע מעשיית המעשה", כאמור בסעיף 34ט(ד) לחוק העונשין (לסייג השכרות והתנאים לתחולתו, לרבות התנאי לקשר סיבתי בין השכרות למעשה העבירה, ראו פסק דיני בע"פ 7164/10 ג'אן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (1.12.2011)). "ובכלל, כפי שהובהר לא אחת בפסיקה, סייג השכרות מהווה הגנה מדומה לנאשם, ולעיתים סייג זה אף מרחיב את אחריותו של מבצע העבירה" (פסק דיני בע"פ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל בפסקה 23 והאסמכתאות שם (30.5.2013)).
סיכומו של דבר, שהמערער לא טען, וממילא לא הניח תשתית עובדתית להתקיימותו של סייג השכרות.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|