ע"פ 31221-05-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט לעניינים מקומיים מעלה אדומים (כב' השופט מרדכי כדורי) מיום 10.5.15 בת"פ 4/15.

כללי

1.המשיבים הורשעו בבניה ללא רישיון ושימוש במבנה במעלה אדומים, שנבנה ללא רישיון ובניגוד לקבוע ברישיון, ואי קיום התראה. על פי המפורט בהכרעת הדין, המשיבים בנו ללא רישיון חדר בשטח 16 מ"ר על שטח ציבורי פתוח. כמו כן, המשיבים הפרו התראה שהומצאה להם. המשיבים חויבו להרוס את הבניה והוטלו עליהם קנס בסך 2,800 ש"ח (כל אחד מהם) והתחייבות עצמית. הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

הערעור

2.המערער טוען כי הקנס שהושת על המשיבים הינו נמוך ואינו משקף את חומרת העבירות. כמו כן, יש להטיל על המשיבים מאסר על תנאי. בנסיבות הענין, המשיבים בחרו לנהל הליך הוכחות וטענו כי תמונות ההפרה אינן נוגעות לביתם, ולאחר מכן חזרו מטענה זו. בית משפט קמא לא התחשב בכך שלמשיבה הרשעה מיום 19.11.13 בבניית תוספת של 40 מ"ר בצמוד למבנה קיים. מדובר בעבירה שבוצעה בסמוך לעבירות בתיק דנן. עוד נטען כי שווי הבניה למשיבים הוא 30,000 ₪ ועל-כן העונש מעודד עבריינות בנייה. השימוש במהלך השנים היה שווה כסף. ההריסה לא גורמת לנזק והמבנה טרם נהרס.

3.ב"כ המשיבים טענו כי המשיבים, לאחר נסיונות לקבל היתר, קיבלו תשובה כי במקום יתבצע פינוי בינוי ועל-כן לא יהא צורך בהריסה. מטעם זה לא נהרס המבנה והמשיבים לא היו מודעים לצורך לפנות ולבקש הארכת מועד. ביהמ"ש הורה למשיבים להרוס, והקושי מבחינתם הוא בשאלת הקנס. הערעור מתעלם מנסיבותיהם האישיות הקשות של המשיבים כפי שפורט בבית משפט קמא ועל-כן הושת עליהם קנס נמוך. נטען כי במקרים אחרים בהם הוטל קנס גבוה יותר, היקף הבנייה היה גדול פי כמה.

דיון

4.דין הערעור להידחות.

הלכה ידועה היא כי בית משפט של ערעור לא נוטה להתערב בגזר דין שהושת בערכאה דיונית, למעט מקרים חריגים. לאחר עיון בפסיקה אליה הפנו שני הצדדים, לא שוכנענו כי המקרה הנוכחי הוא בגדר חריג כאמור, המצדיק התערבות.