ע"פ 30796-06-15

השופט י. עדן:

1.המערערים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בבית משפט השלום בקרית גת (כב' השופטת הבכירה רובין לביא), בעבירה של כריה שלא כדין, לפי סעיף 111(א) לפקודת המכרות. המערער 1 הורשע גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, וזוכה מעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. המערערים זוכו מעבירת אחריות נושא משרה, לפי סעיף 111א' לפקודת המכרות (זאת כאמור בגזר הדין בו התייחסות לכך שבהכרעת הדין לא היתה התייחסות לעבירת אחריות נושא משרה).

בגזר הדין הוטל על המערער 1 עונש הכולל מאסר למשך חודשיים בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 20,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך 30,000 ₪, ועל המערער 2 מאסר למשך חודש בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך 15,000 ₪, וכן פסילה מותנית מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

על פי כתב האישום – בתאריך 25.9.08 כרו המערערים חול בצוותא חדא, ושלא כדין, משטח אדמה השייך למדינת ישראל, אשר בו אסורה כריית החול.

המערער 1 (הוא הנאשם 1), נתן הוראה למערער 2 (הוא הנאשם 2), לכרות את החול במקום, המערער 2 נהג בשופל אשר הוא היה המחזיק בו, באמצעותו כרה חול במקום ופער בור בעומק של 5 מטרים ובשטח של 10X 15 מטרים, וזאת בהוראת המערער 1 ומטעמו, בידיעתו ובהנחייתו. בשל האמור יוחסה לשני המערערים עבירת כרייה שלא כדין לפי סעיף 111(א) לפקודת המכרות, וכן עבירת אחריות נושא משרה ותאגיד לפי סעיף 111א' לפקודת המכרות.

עוד על פי כתב האישום בסמוך לאחר האמור, פנה המערער 1 אל המתלונן שהינו בעלים של שטח הסמוך לשטח הכרייה, וביקש ממנו כי בתמורה לסכום כסף יחתום עבורו על מסמך לפיו הוא הזמין ממנו עבודה לביצוע בשטח הכרייה, המתלונן סירב לכך, והמערער 1 איים עליו, הן במעמד האמור והן במועד מאוחר יותר. בשל האמור יוחסו למערער 1 עבירות של שיבוש מהלכי משפט ואיומים.

2.במענה לכתב האישום כפרו המערערים בעובדותיו. נטען כי המתלונן (שהוא ע.ת. 2), הציג את עצמו כמחזיק או כבעל זכויות בקרקע, הזמין את המערער 1 שהזמין את המערער 2, וההגעה למקום היתה על מנת לבדוק את האדמה אם היא מתאימה לצורך העבודות. נטען כי לא היה ידוע למערערים כי מדובר בכרייה אסורה, ונטען כי הם גם לא ביצעו כרייה בפועל, ולא הוציאו אדמה מהשטח, לאחר שהתברר כי הוא אינו מתאים לצורכיהם. נטען כי המתלונן (ע.ת. 2), יחד עם המינהל, ניסו להפלילם בעבירה שהם למעשה לא ביצעו ולא היתה להם כוונה לבצע. נטען כי הכל "פעולה יזומה של מר כהן והמינהל" והוכחשו האיומים.

3.בפרשת התביעה העידו, בין היתר, ע.ת.1 שהוא עובד כמפקח ומרכז בתחום המועצה האזורית, צפה בשופל אשר ביצע כרייה בקרקע חקלאית בבעלות המדינה, אשר אסורה בכרייה, צפה בכרייה מנקודת תצפית מרוחקת, ראה שמדובר בבור עמוק שעומקו 4 – 5 מטר, והשטח בו בוצעה החפירה היה באורך של כ- 10 מטר וברוחב של כ- 15 מטר, הנהג עוכב, למקום הגיע המערער 1 אשר טען שהעבודות נעשו באישורו ומטעמו, וכי הוא האחראי על העבודות, וכי קיימים כל האישורים (ר' פרוט' 13.12.11 עמ' 20 – 21). ע.ת. 1 צילם את השטח "לפני, אחרי ובמהלך הכרייה מנקודת התצפית והן כשהגעתי לשטח בליווי המשטרה" (פרוט' עמ' 22) והצילומים הוגשו וסומנ ת/2 (א' – ח').

מהצילומים ת/2 עולה בבירור ובאופן שאינו מעלה ספק כלשהו, כי מדובר בכרייה של ממש, בבור עמוק אשר נכרה במקום, ונקודה זו מודגשת בשים לב לטענות שנטענו בשלב מסוים על כי מדובר אך בבדיקה מדגמית, ולחילופין ביישור השטח.