חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע"פ 3076/14 ה' ש' נ' מ"י

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
3076-14
25.3.2015
בפני השופטים:
1. הנשיאה מ' נאור
2. השופט צ' זילברטל
3. השופטת ד' ברק-ארז
- נגד -
המערערת:
ה' ש'
עו"ד סרי ח'ורי 		המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד קרן רוט
פסק דין
 

 

השופטת ד' ברק-ארז:

 

1. מה צריך להיות עונשה של המערערת, אשר ניסתה לגנוב את מזוודותיהן של תיירות ולהימלט מן המקום ברכבה חרף העובדה שאחת מהן החזיקה בדלת הרכב, תוך שהיא גורמת לה לפציעה ולאחר מכן מפקירה אותה? שאלה זו התעוררה לרקע נסיבות חייה של המערערת והעובדה שהיא אם לילדים, ובכלל זה לקטין שאותו היא מגדלת לבדה.

 

כתב האישום וההליכים עד כה

 

2.  נגד המערערת הוגש כתב אישום שבו יוחסו לה כמה עבירות שנעברו כולן תוך כדי ניסיון לגנוב את רכושן האישי של תיירות, ובגדרו של אישום נוסף הואשמה המערערת בהפרתו של מעצר בית שהושת עליה בהמשך לאותו מקרה. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 1984-04-12, השופטי' נועם). לקראת תום פרשת התביעה המערערת הסכימה להודות במיוחס לה במסגרת הסדר טיעון, ובשלב זה הוגש נגדה כתב אישום מתוקן.

 

3.  בעיקרו של דבר, לפי עובדות כתב האישום המתוקן המערערת הגיעה לאחד מחופיו של ים המלח בעודה נוהגת במכונית בשכרות. המערערת עצרה את רכבה ליד תיירות ששהו במקום והציעה להן הסעה כ"טקסי". לאחר שהתיירות הטעינו את מזוודותיהן על המכונית החלה המערערת נוסעת מן המקום במהירות, וכתוצאה מכך נגררה אחת התיירות עם הרכב. חרף צעקותיה, המערערת לא עצרה והתיירת נתכה בחוזקה על הקרקע ונגרמו לה חבלות. המערערת נמלטה מן המקום מבלי להושיט לפצועה עזרה. בשל כל אלה יוחסו למערערת עבירות של תקיפה לשם גניבה לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין); חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין; נהיגה בעת שכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה) והפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה. כמו כן, כנזכר לעיל, בעוד משפטה מתנהל נמלטה המערערת ממעצר בית שהושת עליה, ובשל כך יוחסה לה עבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

 

4.  לאחר שהמערערת הורשעה לפי הודאתה בעבירות שיוחסו לה נדרש בית המשפט המחוזי לשיקולים הנוגעים לענישה, ובכלל זה לחומרת העבירות שיוחסו לה, לנסיבות חייה הקשות, לחרטה שהביעה ולהמלצת שירות המבחן לשלבה בהליך טיפולי.

 

5.  בסופו של דבר, הושתו על המערערת עונשים כדלקמן: שנת מאסר בניכוי ימימעצרה; ששה חודשי מאסר על תנאי כשהתנאי הוא שלא תעבור עבירה שבה הורשעה בתוך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר; פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך תקופה של ארבע שנים מיום גזר הדין. כמו כן, חויבה המערערת לפצות את קורבן העבירה, התיירת שנפצעה, בסכום של 50,000 שקל.

 

הערעור

 

6.  במסגרת הערעור שבפנינו הדגיש בא-כוחה של המערערת את נסיבות חייה הקשות ואת הפוטנציאל השיקומי של המערערת, לשיטתו. כמו כן, הודגש הקושי המיוחד הכרוך בהטלתו של עונש מאסר בפועל על המערערת אשר מגדלת לבדה את בנה הקטין. לבסוף, נטען גם כי נוכח מצבה הכלכלי של המערערת יש להפחית מגובה הפיצויים שהושתו עליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>