ע"פ 29910-04-14 מנדיל נ' מדינת ישראל עפ"ג 34396-04-14 מדינת ישראל נגד מנדיל

1.בפניי בקשתה של המבקשת לדחות את מועד תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל שהוטל עליה.

2.המבקשת הורשעה בבית משפט השלום הקריות (ת.פ. 12323-09-13), ב-15 מקרים של גניבה מקשישים, הונאה בכרטיס חיוב ועוד, ונדונה לשתי שנות מאסר בפועל.

ריצוי עונש המאסר בפועל עוכב.

3.המבקשת ערערה לבית משפט זה על חומרת העונש ואילו המדינה הגישה ערעור על קולת העונש, ובתאריך 26.6.14 נדחה ערעורה של המבקשת ואילו ערעורה של המדינה התקבל ועונש המאסר בפועל שהוטל על המבקשת הועמד על 36 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרה).

עוד נקבע בפסק דינו של בית משפט זה, כי על המבקשת להתייצב לצורך תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל בתאריך 3.8.14 בבית המעצר קישון.

4.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 5081/14). כב' השופט ח. מלצר דחה את בקשת רשות הערעור וקבע, כי על המבקשת להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל במועד שקבענו.

5.בתאריך 31.7.14 פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה לדחות את המועד שבו עליה להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל בנימוק שהיא אלמנה, אם לשלושה בנים, מתוכם שניים קטינים, ולגבי אחד מהם היא מבקשת ליטול חלק בעלייתו לתורה לרגל בר המצווה, וכניסתו לפנימייה תהא רק ביום 1.9.14.

לגבי בן אחר ציינה המבקשת, שטרם הותאמה לו מסגרת של משפחה אומנת, דבר המתבצע דרך לשכת הרווחה. לכן כאמור, נתבקשה דחיית מועד התייצבותה של המבקשת, וכב' השופטת ת. נאות פרי, לאחר שנתנה דעתה לנימוקי ההתנגדות של המדינה, החליטה ביום 4.8.14 להאריך את המועד להתייצבותה של המבקשת לריצוי עונש המאסר בפועל לתאריך 10.9.14 שעה 09:00, וזאת בהתחשב באינטרסים של שני הקטינים.

6.בתאריך 24.8.14 פנתה המבקשת פעם נוספת לבית משפט זה, וציינה, שקיבלה תשובה כי הבן הצעיר לא יהא בפנימייה וכי על ילדיה הקטינים יהא לשהות בבית עם אחותה של המבקשת, אשר הגישה בקשה לאשר לאחותה להיות האפוטרופוס של ילדיה, ותשובה תתקבל רק כעבור שלושה שבועות.

עוד הוסיפה המבקשת, כי אביה חולה מאד, עבר אירוע מוחי והתקף לב, נחלש מאד והיא אשר מטפלת בו ועליו גם לעבור ניתוח ביום 1.9.14. לפיכך התבקש בית המשפט להאריך את המועד להתייצבותה לריצוי עונש המאסר בפועל.